Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 47

47 לא נחת ביעקב את זה בכל דברי קנטור ונאצות, וכל אחד קורא לחברו בלשון סגי-נהור "חכםגדול!" כלומר, שוטהשבעולם, או "יהודי כשי!" כלומר, מומר ומתבולל... שני הצדדים היו מכעיסין ומתפלפלין על אותו הענין והקיפוהו הלכות של מה בכך כעכנא. הללו אומרים הן והללו אומרים לאו - הן, בשביל שאלו אומרים לאו, ולאו, בשביל שאידך אומרים הן, וקטני המוחין הולכים כסומא אחר ה ק ו ל נ י ם בעלי הגרון, שכחם אינו אלא בפה ולשונם להט החרב המתהפכת. ובשעה שגברה המהומה נזדמן לעירנו אחד ממלמדינו, שבא מגליל וואהלין לשמח את אשתו ברגל. המלמד הזה עטוף בקאפאט״ה חדשה ודעתו זחה עליו, כתייר הזו שהלך למדינת הים ושט בעולם. מתכוין להיות משונה במנהגיו ומשתמש בשעת דבורו באיזו מלות וואהליניות, במקום "יו" הוא אומר "יא" והתבשיל "קרופניק" נקרא אצלו "קוליש". וכד הוד, משתעי היה מסלסל פאותיו וגחיך מעט מטוב לב בגיחוך של העשירים, שיש בו מעין עניוות, חנינה ורחמים, כשמשפילים את עצמם לדבר עם דלים ושפלים. בני העיר מתכנשין אגודות אגודות ובאים וסובבים אותו, מתמיהים עליו, כמו על דבר משונה, ושותים בצמא דברי ספוריו המגוזמיס ומתחככין ו מ ת ק רצפ י ן מתוך עתן והנאה יתרה.- וואהלין, כך היה מספר, מדינה מבורכת ה׳ היא ומלאה כל טוב. פת הטין אוכלים שם אפילו בימות החול ופת קיבר כמעט אינו מצוי שם, ויין שותים כמים, לא יין של צמוקים כמו אצלכם, שהוא קיוהא בעלמא כמיץ תפוחים ואינו ראוי לברכה, אלא יין חמר כמשמעו, כיין קפריסין, מהענבים הגדלים שם לרוב . הראסילפליישי״ל שלהם, האבטחיס, הבצלים והשומים, הפראקע״ם והפאלירציקע״ם הם כצפיחית בדבש ומאכל מלכים. וכאן הוא מפסיק בספורו, לבקשת הרבים, ומפרש להם: פראקע״ם כיצד? אלו חתיכות בשר מרוסקין, כרובין בעלין של ירק, מתובלין ומטוגנין בשומן יפה יפה. פאלירציקע״ם כיצד? אלו מעשה קדרה, כמין קנבקאות וקוגעלי״ך קטנים אצלכם, שאוכלים אותן לתאבון בפסח, ומיד הוא חוזר לענין ספורו ומוסף לספר: הרחלים-האליה שלהן שמנה ומשקלה כמה וכמה לטראות, ומכובד משאה היא נמשכת לאחוריהן על עגלות קטנות, וזהו קאד״ה בלשונם שם. אלא שאנשי המקום הדיוטים וגסי מוח. הקאד״ה מבריא את גופם ומדשן עצם ועושה את ערפם; חזק ושמן כעורף השוד, אלא שהוא מטמטם את הלב ומצמצם את מוחם ושכלם. יהודי מקומנו יכולים למשכם בערמה לתוך שק כבעלי החיים ולמכרם בשוק של בהמות. יה ו די נו יש בידם לעשות שם עסקים טובים ולהרויחממון רב. המלמדים שלנו מצוינים שם וחשובים באתרוגיםקורפיים, ומלמדיהם הם בורים גמורים, אינם יודעים לקרוא כהוגן וכותבים נח בשבעה שבושים. בי״ת קמוצה נבטאת אצלם בהברת בו אצלנו והוא״ו במלאפום היא אצלם אי, וכנגד זה חכמים הם לאכול ולשתות... המלמד הזה בקאפאטתו החדשה, בפאותיו המסולסלות ובספוריו המגוזמים, עשה