Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 25

החוט דו ט ש ו ל ש 25 ותרבה עצמה וחיל לעם אין אונים. הם" הבנים העובדים, ישקו אותה ובה ישוקהגם מח עצמותם,♦ הם יורידו עליה טל אורות, טל של תחיה, והיא גם היא תזיל בטל בבל בשרם ונפשם, בכל אבריהם וגידיהם, סם חיים, סם מפליא לעשות " המהפך עם ישיש נשבר ונדבה לגוי עצום מלא כח וליה עלומים. אמנם כן, רוח והצלה יעמד ליהודים גם במקומות אחרים, באמעריקא הצפונית והדרומית וכר, אך כל זה לא יצא מכלל הצלה פורתא, הצלה זמנית. בכל ארצות המקלט החדשות לא יחדל ישראל להיות "עם מפוזר ומפורד" גם לא יחדל להיות לו ארח בגרים. שם לפרקים נוע תנוע הארץ תחתיו ולפרקים יריעו האזרחים הגמורים על בניו כעל אורחים לא קרואים, הבאים בקהלם ללחך את בל סביבותיהם" אף יצריחו על ",דתיהם השונות" ויגזרו כי "אין שוה להניחם". שם ינוח תמיד על גורל ישראל שבט ""הגלות", כי כאשר יריח במנחה של חרות באיפת רזון חיש תפוג תורה ותתגולל ""אוריתא בגלותא", כי לא יתמלא בשרו אלא מחרבנו של רוחו העתיק ובנין הגוף סתירה לנפש... בקצרה" בכל ארצות הנכר לא יהיו חייו ההוים קשורים ואחוזים בקשר חזק ואחיזה המה עם העבר, אף אין תקוה בהן למוסרות מרכז לאומי בעתיד. הקסם הנפלא הזה ימצא רק בארץ קדשו, ארץ־אבותיו מעולם, אשר נפשו קשורה בה מדור דור״ שם רק שם תעמד לכלל הלאום הצלה עקרית, הצלה עולמית. לא ארצות חדשות רק ארץ־ישראל העתיקה בהתחרשה לתחיה תחדש כנשר גם את נעורי גופו אחרי בלותו ובעצם העת ההיא תשיב לתחיה את נפשו העתיקה והכבירה, רק עמה מקור חיים ומרפא לבשרו ובה חיי רוחו באמת. ושם בארץ הקדש יחיה ישראל גם את שפת קדשו תחיה אמתית, תחיה לדורות, בלי משחק ""חברות" ושעשועי ""אסיפות" של "החובבים"" אף בלי תקיעות ותרועות גדולות בכה״ע ממחנה ",החברים", אשר בפיהם יקראו בקול רעש גדול ז שפתנו אתנו! ובידם יזרקו אבק בעיני הקוראים התמימים. שם מה אדיר כח השפה בעצם ולאו שמא בעלמא מילתא היא, שם שפתנו אתנו באמת, בי השפה הזאת היא שפת הארץ מימות עולם, השפה היסודית והעקרית בארח טבעי בלי כל ""חבה" יתירה מן השפה ולחוץ. שם יוסד עז לשוננו מפי עוללים ותנוקת של בית רבן, בבתי הספר ,"שפחה לא תירש גברתה" ושפת תורתנו, שהיא שפת חיינו, תשוב להיות שוררת; גם הגדולים יהיו,"דוברים" עם בניהם ובינם לבין עצמם ולא יהיו כמצחקים במצחק ילדים׳ אף לא ישתכחו שעושים הם ,"גדולות", כי הכל על מקומו יבא בדרך ישרה וטבעית. שם המקום ימלא חסרון לשוננו, גם שפת ערב חברתה תרבה להשאיל לה מלין ומבטאים רבים הנחוצים לשלמותה, ואז תשוב כקדם להיות שפה חיה ושלמה, שפה בריאה וברורה, ורק אז תוליד, ככל אחיותיה השפות החיות, זרעא חיא וקימא, ספרות שלמה ומתוקנה, ספרות מלאה חיים וברכה, ששם ספרות נאה ויאה לה באמה. והשפה היפה אף היא מצדה תהיה מקור