Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 18

האלה לא מצאו את ידם ואת רגלם בראשית דרכי הלשון, וחזקה על חברים כאלה שלא יוציאו מת׳יי דבר מתוקן בש״ע בלי שגיאות גסות ועצומות, וממילא מובן שהקירות בלשון מאן דכר שמן. ואף גם זאת בי חכמי ישראל הגדולים שעסקו ועוסקים בארצות המערב בעבודת הקדש, בחכמת ישראל, אף הם ישאו משך הזרע לשדה אחר ורק בשפות זרות יערבו מערכי לבם בחכמת ישראל וגם בחקירות שפת עבר. וכן רבה העזובה בשפתנו העלובה. וישראל בכלל הן כבר נודע טבעו בעולם׳ כי, כאשר ינוח לו מעט מעצבו ורגזו בתוך העמים, ראשית חכמתו להפסיק משנתו ולקרא בהשתוממות נפלאה והתפעלות עגלה לא מלומדה., מה נאה אילן זר זה! מה נאה ניר נכר זה! אם שעה קטנה משחקת לו ובמעט רגע לא ינוח על גורלו שבט הרשע, אם יסור מעט עול סבלו ורוח לו כהרף עין, אז יאבד ראשו וישתוללו כל עשתנותיו וחיש הגף ת ח נ ף הארץ תחתיו, בי באות נפשו וקלות״דעתו ישאף כל הרוחות שבעולם ותמיד כל היום ישפיק בילדי נכרים ואת ילדי עמו לא יביר ורוח עצמו זרה לו, אז יתלה א״ע בכל מאדו כלו "על כרעיו ועל קרבו" על אילנות גדולים אחרים ויבוש להחזיק בעץ החיים שלו; בכל עזותו של העז שבאומות ישים א״ע בעל כרחם של האחרים לנוטר הכרמים שלהם ואת כרמו שלו לא יטר ולא ישים אליו לב, עד בוא נסיון חרש וישיב את "בעל הנסיוך אל חדר הורתו,..-כנודע, ישפיע הירדן מרי יום ביומו מים הרבה מאד (עד שש מאות אלף רבוא קילוגרם) לתוך ים המלח, והים הזה לא ימלא יותר משפעת המים ופניו לא ירומו, יען מה? יען בי המים הרבים האלה בבואם לים המלח יהפכו שם להבל ואדים ולעמת שבאו כן ילכו להם ויעלו באויר. מלבד זאת ישימו להם מי ים המלח, לפי דעת איזה מגדולי החוקרים, תעלה מתחת לארץ ודרך שם ישתפכו לתוך ים התיכון, ובכן יגיח הים הגדול את הירדן אל פיהו. גם ישראל עם חכם ונבון הוא מימות עולם ועמו מקור חיים, אך חכמתו הרבה לא תעמד לו ומקורו איננו ברוך, כי בחשכת גלותו מי הירדן שלו יכרתו בבואם לים המלח ושם יעלו בתהו וילכו לאבוד באויר המשחית של הגעטהע, או תחת שואה יתגלגלו עד נפלם במסתר לים הגדול ושם יתבוללו לגמרי ולא יודע כי באו אל קרבו. והנה קול ברמה נשמע, קול מספר דברי הימים, כנסת ישראל מבכה על בניה ז אבדה חכמת חכמי ובינת נבוני תסתתר! ארץ ישראל-עוד מימי קרם נשאה חרפה ורבת רבים, אשר הוציאו עליה תמיד משפט מעוקל בשגגה ועפ״י רב בזדון. בצאת ישראל ממצרים וישלחו מקרש מרגלים לתור את הארץ הזאת, כבר הביאו המרגלים את דבתה רעה לפני שולחיהם כי ארץ אוכלת יושביה היא ויתחכמו להוציא עליה שם רע ב״אפם". וכמה מסופרי העמיס בכל הזמנים ומרגל י ישראל בזמננו נתנו את הארץ לחרם ושמה לגדופים.