Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 16

פ י ד ם 16 באוצרות סגולותיה" אשר בם ישראל יתפאר ושמו יתגדל ויתרומם. בחמודות נביאיה ונעימות משורריה העתיקים השמורות בכתבי הקדש" אשר בלי הפחת מתהללים בגאות שקר נוכל באמת לומר עליהן שאין דוגמתן בשפות אחרות? ומהצד השני מה דמות תערכו לעווי הפנים ולזות השפתים של הפיטנים ובעלי-החרוזים מהמין הידוע. המצפצפים והמהנים פטפוטי מלין חסרי טעם ודעת? "שיר השירים" ו״״אץ קוצץ״-היש בשפה אחרת תהום יותר רבה להבדיל בין קדש לקדש הבדלה כזאת" לא רק ביחס הרעיון ורוח השירה כ״א ביחס הלשון בעצמה? דרשו מעל ספרותנו וקראו ועיניכם תראינה הרבה הפכים, ים כנרת וים המלח זה לעומת זה או גם נוגעין זה בזה, מה שלא תמצאו בכל לשון. גם בספרותנו החדשה, אם תשימו עין על ספר שנתי עב וגרוש אף מהמתוקנים שבהם, תתפלאו לראות אור וחשך משתמשין בערבוביא, סופרים גדולים וטובים מתנבאים במחנה בלהקת "אלדד ומירר"" ביחד עם נערים בשנים או כדעת שלא ידעו בין ימינם לשמאלם, ונר ארי שבחבורה עם גדיים, שלא י״עשו לתישים אף אם יחיו אלף שנים, יחדו ירבצו ילדי רוחם, ולפעמים, למען תהיה התמונה שלמה " נם נער קטן נוהג בם. ומלבד זה אף בנושא 'אחד אפשר למצוא הפכים וסתירות ויש חליפות גם למערכי לבו של הסופר הטוב בערכו 5 הנה כותב הוא הסופר את דבריו בטוב טעם ודעת, ופתאם -"הבחור-העני" מציץ מן החרכים והקערה תהפך על פיה וריח אחר יתחיל לנדוף... וישראל - מה רבו הבריות השונות והמשונות בעולם הקטן הזה! עולם מלא הוא בשלל צבעים ושפעת גוונין אלפי פעמים יותר מתחש שהיה בימי משה, עם ישראל מפוזר ומפורד בין העמים זה כמה מאות שנה וכל עם ועם הטביע בו חותם מיוחד, כל ארץ וארץ עשתה עליו רושמים נכרים וקבועים ותבא בקרבו שנוים ותהפוכות. ובכן כל מה שאתם מוצאים בכל העולם כלו תמצאו בישראל לבדו, כל י ו ש ב י קצות בריות נפלאות, הרים גבוהים ועמקים עמוקים, ארזי לבנון ואזובי קיר, בני ענק וננסים, נשרי שמים וזוחלי עפר. זה הים הקטן רחב ידים הוא, שם ידנו לרב מינים ממינים שונים״ חיות קטנות עם גדולות, טובות גם רעות הכל במרה מרובה. כנסת ישראל שחורה היא ונאוה ״ משולה לכוכבי השמים ועפר הארץ. הנה אצילי בני ישראל מקושטים בכתר תורה וחכמה וכתר שם טוב ומפוארים בכל המעלות הטובות והמשובחות שמנו חכמים בבני עליה, בקצרה, מיוחסים שלמים, זרע ברך ה׳ הראוים להיות לברכה בקרב הארץ, ובעקבם עולה ערב רב, קופה של שרצים ורמשים, עקרבים ונחשים נושכים ומלשינים ועושי כל תועבה, פליטי מין האדם. צאו וראו בכל דבר גדול העומד ברומו של עולם עמנו " בכל חלקה טובה הנעבדה ונשמרה ע״י עובדים באהבה נאמנה, הדיוטינו קופצים בראש ומחריבנו מקרבנו יצאו להשחית ולחבל חבל נמרץ. אל כל שמן רוקח הנותן ריח ניחוח יתלקטו אצלנו זבובי מות להבאיש ולהביע אותו " והזבובים