Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 15

ארץ ישראל - אם תחפצו לנטות עליה קו ישר ולתארה בשרר אחד ודברים אחרים, אז תגידו לכל שלא תדעו אף ידיעה כל שהיא מה טיבה של הארץ הקטנה הזאת, כי אין כמוה בעולם ארץ בעלת פנים ונוונין שונים. ארץ הפלאות הזאת פושטת צורה ולובשת צורה לפני עין הנוסע, המתפלא מאד לראות על דרכו כמעט "שני הפנים בנושא אחד" ולפגוש בשטח קטן שנוים וסתירות רכים ועצומים. זאת הארץ תמצאו בה הרים גבוהים מאד ובקעות שפלות, וההרים הגבוהים אף הם כמעט כלם מלאים מערות עמוקות. גם אוירא דא״י מפליא להשתנות במקומות רבים תכלית שנוי: פה שלג עולמים וקרח רב על הררי עד, ולרגלם פלגי מים נובעים ופרחי חמדירהיבו עין, ושם הלאה הרוח בוער כאש והאדמה אדמת גפרית ומלח: וכבר אמר אחד מחכמי הנוסעים כי בארץ מצער זו ימצאו כל האקלימים השוגים אשר יפגש הנוסע בלכתו בדרך משם עד ארכנגליא אשר בצפון רוסיא. ועד כמה רבים הם ושונים׳ ביחום ארץ קטנה כזו,צמחיה, עציה ופרחיה! חכמי ספירות ספרו ומצאו בכתבי הקדש לבדם שמות שתי מאות וחמשים צמחים; ואלה הצמחים הנמצאים בארץ עד היום הם בגי ארצות שונות חמות וקרות, שם תמרים המנשאים כפותם השמימה ושם אגוזים ועוד עצים שונים ומשונים אזרחים של אזור החם והקר גם יחד. וכה תחזינה עיניכם כי לנגדכם קיץ וחרף נפגשו, קר וחם נשקו. הנה לפניכם לבנון סבא בעטרת תפארת שיבתו, אשר אחד ממשוררי הערבים יתארהו ככה: על ראשו החרף׳ בין כתפיו האביב׳ בחיקו הסתיו ולרגליו הקיץ. הענק הזה מתנשא מעל פני ים התיכון עד רבוא רגל בגובה׳ ונגדו בקצה נגב הירדן תשפל הארץ כאלף וארבע מאות מתחת לים התיכון! הביטו וראו את שני הימים, ים כנרת וים המלח, פני הירדן ואחריתו: מה נמלצו אמרי חז״ל כי משבעת הימים אשר ברא אלהים בעולמו בחר לו רק אחד והוא ים כנרת היפה מכלם. ובאמת שוה היוצר על המקום הזה הוד והדר בשפע רב: מימי הים מים חיים טובים ומתוקים לחיך, שם כל דג למינהו, הטבע מסביב הוא כליל יפי וחמדה משוש כל הארץ׳ ועל כל הככר משוך חוט של חן הלוקח לב כעדן גן אלהים. ולנגדו נגבה ים המלח, אשר שם ימצא הירדן את קברו. מה נורא המקום הזה ומה רבה קללת האלהים כמהפכת סדום הרובצת עליו, אין זה כי אם י ם ה מ ו ת! ושפת עבר אף היא רבת פרצופין ובעלת גוונין שונים. בצאת ישראל מגוי אל גוי וממלכה אל עם אחר לפעמים רבות בשנוי המקום נשתנה נם מזל השפה ביחד עם צורתה שנוי גמור. אין לך בארץ שפה, שיש בה סגנונים רבים ושוגים מן הקצה אל הקצה, כשפת עבר. בספרותנו העתיקה תמצאו סגנון המקרא לבד׳ סגנון המשנה לבד, סגנון התלמוד לבד וסגנון הגאונים והרבנים אחריהם לבד,. מלבד סגנונים בלולים ומשונים רבים אין מספר. וכמה הם הסגנונים השונים בספרותנו החדשה מסגנון המליצים עד ה״פשוטים"! ומה רבו ההפכים בשפתנו: מי ידמה לה