Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 14

6 (י 1 6 14 שלה וכבודה גדול תמיר בעיני העמים. גם קרושה היא קדושה מיוחדת לכל המאמינים באל אחד וכל הגוים בני שלש הדתות הנודעות כלם יקדישוה ויעריצוה, אבניה אבני קדש ירצו ועפר חרבותיה יחוננו. ושפת עבר העתיקה אף היא קטנה ודלה בכמותה ותכיל באוצרות כתבי הקדש רק איזה מאות שרשים, והשפה הקטנה הואת מה גדול ורב ערכה! מי לאיהנה מזיו השכינה והדרת הקדש השפוך על חזיונות נביאיה ומשורריה בני עליון? הן כתבי קדשנו קדושתם רבה בעיני בל העמים תחת השמש, משאת נביאינו יקראו אל זעל וירוממו את רוח כל בשר ותהלות נעים זמירות ישראל צרי שמים הנה לכל נפש נענה. ואם בני נכר הקוראים את חמודות ספרותנו בתרגומן לשפה זרה, שבה לא יוכל לעמוד עצם טוב הטעם המיוחד לשפת חמדתנו, אם הם ישבעו ויתענגו מטובה, עאכ״ו בני בריתה שהיא תשקם נחל עדניה ממקורה הברוך. ומי האיש היודע ש״ע ונפשו לא תתרומם מעלה מעלה ולא תמלא ענג עדן, בפתחו את אוצרה הטוב, את כתבי קדשה, ובקראו.בה מהספורים הפשוטים, המלאים זיו הילדות ומפיקים חן התמימות הקדושה, עד החזיונות הנעלים והנשגבים,-אות היא כי לא חלק ה׳ לאיש הזה חלק אלוה ממעל, אות היא כי לא בעל נפש הוא. וישראל עתיק היומין מי כמהו עם קטן ודל, בשבעים נפש ירד מצרימה ומאז ועד עתה עוד לא שמהו ה׳ ככוכבי השמים לרב ורק קטן נתנהו בגוים, וזה הקטן מה גדול ורם ערכו בדברי ימי עם ועם! פתחו את ספר דברי הימים וקראו בו מפורש ושוב! שכל, אז תכירו ותדעו מה גדלו מעשי העם הזה המעט מכל העמים ומה עמקה פעולתו במלא רחבי הארץ. אם עוד לא נתקימה הבטחת אל שדי לאבותינו להרבות זרעם ככוכבי השמים, הנה לא אחת דרך כוכב מיעקב ויהי אור לגוים. לעבד נמכר יוסף מצרימה ושם מבית האסורים יצא למלוך על ארץ רבה ולהחיות עם רב, וממצרים ועד הנד. מי ימנה את כוכבי יעקב, אשר יצא קום בבל הארץ, ומי יספר את בני העליה, אשר עלו מקרבו להביא ברכה ולפעמים גם גאלה לעולם. אמנם רבים מעמי הארץ ימנעו את ישראל מכבוד ויחשבוהו לקטן בגוים ובזוי מאד, אך מי לא ידע כי קנאת עמים תרבה רשע כסל לקלקל את השורה. נכון הדבר כנכון היום כי לו אבד ח״ו ישראל מן הארץ אז תהלתו מלאה אפסי תבל, כל העמים והלשונות נתנו כבוד עליון לשמו וזכר קדשו ומכנף הארץ נשמעו זמירות: כי כעם ישראל גוי אחד ה י ה בארץ, גוי קדוש וממלכת כהנים! וגם עתה, בהיותו חי ושפל, הנה שונאיו ומנדיו, אשר על דברתם הוא נבזה ולא נחשב בעיניהם, הם באמת יחשבוהו. בלבם לענק נורא על כל סביביו, אף יקראו אחריו מלא שבחו וגבורתו מלא עולם וקסמים בית לעשות נפלאות גדולות לבדו, וקול צורריו הולך חמיד מסוף העולם ועד סופו: הבה נתחכמה לו, היהודי הולך!