Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 11

יתרה בכל הדברים, המעידה על עניות דעת וחוסר הגיון ישר. " וכאלה וכאלה אשר תבקש ותמצא ז תדבר נא כל זאת באזני העם השכם ודבר ״ השכם ודבר, מבלי לסגת אחור ולהתיאש אם לא תראה תיבף פרי בעמלה ז תדבר נא לא בסופה ובסערה, לא בשחוק ומהתלות או בתוכחת-זעם - נם בלעדה רבו מכאובי העם ולב נשבר ונדכא גם אלהים לא יבזה - כי אם באמרי נועם המושכים את הלב, בלשון רכה, בדעה מיושבת, ועל הכל-בלב חם, לב אוהב וכואב. ואתה, ידידי, אם לבך כלבי בדבר הזה, אם רוח כזאת נושבת בספרך אשר אספת. אז היה נא בטוח כי לא לשוא עמלת בו. לא אברכך אמנם בי יצליח ה׳ את דרכך וישמע העם לקולך ושב רנע אחד להיות לבריה הדשה: לא אשא את שם ה׳ לשוא. מי במוני יורע,כי לא אחת ולא שתים ידבר הסופר את דבריו אמת וקולו לא ישמע? כמה פעמים, בכמה תמונות שונות, בכמה סגנונים שונים הבעתי כבר את רוחי זאת, את הרעיון היסודי אשר אגו עסוקים בו עתה ן העשו דברי אהה רושם ניכר? לא עשו עד עתה ולא יעשו נם עתה ולא יעשו גם דבריך אתה ואלף כיוצא בנו. כל זאת ידעתי, ואעפ״ב לא נמנעתי מלשנות הדבר עורהפעם, מבלי להשגיח על מהתלות ההמון אשר בשוק הסופרים, הקוראים אחרי זה בבר: "רוח רוח תפסיה להאי גברא״... לפי שיודע אני, בי יש גם רשמים בלתי ניכרים ונראים, הפועלים בכל זאת בלחישה במעמקי הנפש, למרות רצון בעליה ז לפי שיודע אני עם זה, כי יש לפעמים רגעים בחיי גוי ואדם שבהם מוכשרים הם ביותר לקבל רשמים ידועים, ומה שלא צלחה אלף פעמים תצלח אז בפעם האלף ואחת, ואז יקיצו לתחיה נם הרשמים הראשונים אשר במתים נחשבו ויצטרפו יחד לחשבון גדול. כי על כן, ירידי, רק ברכה אחת אוכל לתת לך ואותה קח מאתי: יהי רצון שלא יפול לבך עליך ולא תתיאש, אף אם בהשקפה ראשונה ידמה לך, כי שבו דבריך ריקם ועקבותם לא נודעו... אחד העם♦ י״ג מיון תדנ״א, אדע&א.