Pardes · 1892-01-01 · 1 (1892) · p. Seite 6

ומתאמצים אחרי כן לראות את "הסוף" הזה גם בפועל, להפוך את האידעאל לחיים מוחשים בתוך עמם ז ועל כן, כל מה שהעם הולך ומתקרב אל ״הסוף״, כן תתגבר בלב הסופרים האמונה בכחם וביתר עז עוד ילחמו בעד מטרתם, עד שיהיה נצחונם שלם והאידעאל יהיה לאמת מעשית; אבל בספרות ישראל אין הדבר בן. פה, בל מה שהחיים הולכים וקרבים אל הספרות, כן תשוב הספרות ותתרחק מהם " כאלו תבהל בעצמה למראה יצירי-כפיה. שנים רבות נלחמה ספרותנו בעד ״ההשכלה״, רמסה ברגל קדשי בני ישראל, כל מנהגי עמנו ודרכי חייו הלאומיים היו מטרה לחצי" מהתלותיה השנונים, ותחת זה הרימה עד שחקים את ההשכלה "בת־השמים" ואת החיים האחרים אשר מחוץ לחומתנו; ובעשותה כל זאת במשך זמן רב ובדעת וכשרון, וגם תנאי החיים עזרו על ידיה, - הצליחה סוף סוף לראות את "האידעאל" יוצא אל הפועל מעט מעט. ומה עשתה אז? החת לשמוח לנצחונה השלם הקרוב לבוא, התחילה פתאום לסגת אחור; פה ושם נשמעו פתאום קולות סופרים שונים, מגבורי ההשכלה. הקוראים אל העם לעמוד ולחשוב דרכו׳ כי הרחיק ללכת, כאלו רק עתה הכירו, לתמהון לבבם, שהילד הנולד על ברכיהם איננו זה אשר קוו לו... אבל העם, אחר שכבר נתעורר ומצא דרכו, לא חפץ עור לעמוד או לשוב אחור בעקבות מדריכיו לפנים ז החיים הלכו הלאה מאליהם ויד הספרות קצרה מלעצור בעדם. אך מה שלא עשתה הספרות עשו החיים עצמם. שנוים גדולים בחיי העם באו פתאום מן החוץ, והתנועה כלפי ״ההשכלה״ נעצרה במהלכה ביד חזקה. אז קמה עוד הפעם רוח בספרותנו, עוד הפעם התיצבה בראש העם והתחילה להטיף ללאומיות, לישוב ארץ ישראל. סבות שונות עזרו להתנועה הזאת להתפתח במהירות גדולה, וכה אנו רואים אותה צועדת בצעדי ענק לפנים, הלוך וקרוב אל ״האירעאל״ הספרותי. היש הצלחה גדולה מזו? אך לא! כאשר התגשם האידעאל במעשה, הננו מתחילים להביט בדאגה וחשד על הבריה החדשה הזאת, ובכל יום אנו רואים יותר ויותר, כי פניה שוגים הרבה מאותה ״התנועה הלאומית״ שאנו רוצים בה ושוינו לנגדנו ברוח. ככה תתהפך ספרותנו מצד אל צד ולא תצליח להוציא מתחת ידה דבר מתוקן, שתהא רוחה נוחה הימנו. מדוע?-אם לא נאבה לתלות במזל רע, עלינו לבקש מקור הדבר באיזה משגה או חסרון המסתתר עמוק עמוק ביסוד ספרותנו החדשה; ואותו נמצא באמת, כאשר נשים לב אל דרכה אשר התיצבה עליו מיום הולדה. בלי ספק ידוע לך החזיון הנפלא אשר נראה לפעמים בתולדות האמונות והדעות ז יש אשר יחלקו בני האדם לשני מהנות וילחמו ימים רבים על דבר איזו דעה מפשטת, בהאמינם בכל לבם, כי מתנגדים הם אלו לאלו בדעה זו מן הקצה אל הקצה; בעוד שבאמת אין בין שתי הכתות אפילו סתירה כל שהיא, אלא ששתיהן