Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1915-01-01 · 38. für das Schlujahr 1914-1915 (1915) · p. Seite 31

Asaf Judaeus. 31 מימי עינבת השועל איסתרוכלון und p. t6U עשב הנקרא בלשון ארם ובלשון רומיים סולטרון (sTpfyvo;) ענבא דתעלא ובלשון יוון איסתרוכלוס (solatram, solanum nigrum). Ibn Korei§ hatte also seine Etklärung gewiß nicht aus dem Asaf-Buch. Woher hatte er aber die Erklärung des Gebrechens, wobei er sich auf ein ספר רפואות beruft? Meinte er damit unser Asaf-Buch? Von Gebrechen der Hoden ״ spricht Asaf an drei Stellen: p♦ 114: .,wenn die Häute der Hoden inwendig unterhalb der Haut des Fleisches gesprungen sind1)“, p. 161: ״die Blätter des Solanums nützen gegen Anschwellungen, welche infolge eines Stiches, oder Schlages, oder מן מרוח entstehen2);“ p. 178: "מרוח אשך heißt, wenn die Hoden geschwollen sind3).“ Diesem letzteren Ausdruck entspricht das arabische Wort des Ibn Korei§ אנתפכת כציתאה und so erscheint es für nicht ganz ausgeschlossen, daß er unser Asaf-Buch gekannt hat. Führen wir die Untersuchung chronologisch weiter* so kommen wir zu Ha ja Gaon (998—1038), in dessen Kommentaren zum Talmud und Responsen die Bücher der Heilmittel [ספרי רפואות] öfters erwähnt werden. Ist unter diesen Büchern der Heilmittel auch unser Asaf-Buch zu verstehen? ״Ich fand in einem Buche der Heilmittel, welches alle Pflanzennamen in griechischer und aramäischer Sprache erklärt, daß . . .4)“ Nun ist das Asaf-Buch allerdings eines jener Bücher, welche die Pflanzennamen durch verschiedene Sprachen erklären, aber was Haja zitiert, kommt in unserem Asaf-Buch nicht vor. Ferner erwähnt Haja die Bücher der Heilmittel5) im Zusammenhänge mit der Erklärung des *) על דבר מרוח אשך הנבקעים קרמיהם מבפנים מתחת לעור בשרם. 2) ענבי דתעלא ... ועליהו אם יוכתו להטיח על כל נפח נפוח מפצע או מן מכה או מן מרוח או מכל דבר. 3) .מרוח אשך אם נתנפחו מבושיו פירוש ר, האי גאון על ם׳ טהרות ף im סי קובץ מעשי ידי גאונים קדמונים, cd. Rosenberg. Berlin 1856. p. 45 (zu Uqzin III, 4) : מצאתי בספרי רפואות שמפרש כל שם עשבים בלשון יוני ובלשון ארמי עדלא דמי לפוגלא והוי כמוציל ועצרין מיא ושטרין לגרבא עדלא הוא סיטיג... 5) וזה כתוב בספרי רפואות כי יש בכרוב כח שמונע מן השכרות והיו הראשונים עושין ממנו יין. Teschuboth Hageonim, ed. Harkavy (Studien und Mitteilungen IV.) Berlin 1887. p. 196.