Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1895-01-01 · Heft 6 · p. Seite 261

Isak b. Elasar Halevi’s Einleitung zu seinem שפת יתר. 261 לנו במקרא מלה שנעתקה מוה הבנין הדגוש מוה המשקל שהוא בהר? הפא וצרי העין או פתח העין אל משקל פעל שהוא בצרי הפא וצרי העין ע״מ מאן בלעם (במדבר כ״ב י״ד) באר את התורה הזאת (דברים א׳ הי) והיא שלמה מאותיות אההצ״ר!) כי אם מלה אהת ואביכן התל בי(בראשית ל״א ו׳) כי היתה ההא ראויה להיות בחרק והתו בצרי או בפתה דגושה וכבר באה על הדרך הדרוך והנתיב הנכון ויהתל בהם אליהו(מ״א י״ח כ״ס . ודע בי הצבריים 2) אם יכבד עליהם פעל שהפא או העין או הלמד שלו אחת מאותיות או״י או הרבו לדבר בו תמיד הניחו ממנו אות שראויה להיות נצה כאשר עשו במלת אמר ואכל, בעת שהכניסו עליהם האותיות הארבעה הנוספות לעתיד וסימנם אית״ן הפכו האלף הנעה לואו נחה ואמרו אומר יאמר תאמר נאמר אובל יאכל תאבל נאכל ושמוה במכתב פעם אלף על העיקר ופצם ואו צל המבטא על כן <וז הואו שבמלת אומר העתידה אחר סימן המדבר היא פא הפעל וכן כי יוכלו אתיקים(יחזקאל מ״ב ה׳) הואו שאחר ם־מן הזכר הנסתר היא האלף שבמלת אכל הפוכה לואו נחה ועל כן הניעו היוד בהולם להורות על האלף הנהפכת לואו ופעם תפל ואת האלף מהמכתב וישענו על המבטא במשך אוחו העתיד כמו ולעמשא תמרו (ש״ב י״ט י׳ח הנכתב בלי אלף ובלי ואי על כן אל יצלה על לבך שהאלף נוספת [נופלת .1] מהמבטא כאשר נפלה מהמכתב כי התו המונעת בהלם תורה צל האות הנחה אהריה והיא פא הפעל וכמוהו אמר אל אלוה (איוב י׳ ב׳) ואבל פתי לבדי (שם ל״א י״ו) רואו נופלת מהמכתב קימת במבטא והאותיות הנוספות אשר במלת יאמרו תאמרו אומרה יאכלו תאכלו ואוכלה מציר בני (בראשית כ״ו כ״ד.) משובות לעולם לסבה אשר אמרתי ולזאת יטעה כל מי אשר יקראם חטופים בלא משך אות העתיד כי יפול מהמבטא פא הפצל אשר יורה הנוח עליה רק מלת קום נא שבה ואכלה מצידי(שם י׳ ט) הטוף האלף בעבור שהוא פא הפועל והוא צווי כמו שמרה לבי [נפשי .1] (תהלים בי׳ה כ׳) זכרה לי אלדד לטובה 8 a (נחמיה י׳ ג ל״א) וההא בו נופפת כמו שכתבתי למעלה ולא נמשוך האלף רק אם תהיה לעתיד כמו ואוכלה מציד בני (בראשית ב״ו כ״ד!) ואוכלה ותהי בפי כדבש למתוק (יחזקאל ג׳ גי). ודע כי אותיות ארי יקרם ששת מקרים 3) ואלה הם דנוה והמשך והתמורה וההפכה והדגשות והחסרון הרי הכל ששה . הנוח*) הוא ג) Dieser Ausdruck ist ein Arabismus: סאלם מן. Ibn Chiquitilla übersetzt: נמלטים מאותיות אחד,עיר. 3) Auch dieser Absatz ist JTajjiig (ed. Jastrow S. 23, Z. 3 — S. 24, Z. 8 ed. Natt, S. 13, Z. 24. —'S. 14, Z. 11; ed. Dukes S. 15, Z. 8 bis S. 16, Z. 2) entnommen. 3) Diese Classificirung findet sich zwar nicht bei Hajjug, doch sind auch hier die einzelnen ]Fälle dem Inhalte nach diesem entnommen. 4) Arabisch לין, so übersetzt es auch Ibn Esra, Ibn Chiquitilla hat dafür fast immer פתר (s. Bacher, gramm. Terminologie des TJajjüg, 15).