Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1895-01-01 · Heft 6 · p. Seite 260

260 Isak b. Elasar Halevi’s Einleitung zu seinem שפת יתר. התו ולנקבה הנדברת שמרה [שמרת .1] בשוא נח והמדבר בעד עצמו אם וכר אם נקבה שמרתי. הפעל העתיד למדבר בעד עצמו אם וכר אם נקבה אשמור ולוכר הנסתר ישמור ולוכר הנדבר ולנקבה הנפתרת תשמור דרך אחד להב בעתיד ולמדברים בעד עצמם אם וברים אם נקבות נשמור ולזכרים הנסתרים ישמרו כי כן ליחיד הנסתר ישמור ולוכרים הנדברים תשמרו כי כן ליחיד הנדבר תשמור ולנקבה הנדברת תשמרי ולנקבות הנסתרות או הנדברות תשמורנה והראיה כאשר תעשינה הדבורים(דברים א׳ מ״ד) לנפתרות ועשה תעשינה את נדריכם (ירמיה מ״ד כ״ה) לנדברות וכן ותחיין את הילדים (שמות א' י״ו י״ה) רנסתרות ולנדברות הצווי בחסרון אות העתיד לוכר שמור ובתוספת הא שמרה והשין בקמץ הטף ולנקבה שמרי ובהפסק שמורי, בתים 6 a קומי עבורי (ישעיה כ״ג י״ב) ולרבים שמרו ובהפסק שמורו, את י״י [אדני.1] הגדול והנורא ובורו(נחמיה ד׳ ח׳) ולרבות שמורנה . הפועל הוכר שומר והנקבה שומרה והטעם על הריש ואם תתחלף ההא בתו ישוב הטעם על המם שומרת ולרבים שומרים ואם תפמכם תפיל המם שומרי משמרת הקדש(במדבר ג׳ כ״ח) ולרבות שומרות. הפעול הוכר שמור והנקבה שמורה והרבים שמורים והרבות שמורות . המקור שמור בקמצות הפין [השין.1] כמו כי אם שמיר תשמרון(דברים י״א כ״בן או בשוא בשין כמו לבלתי שמור מצותיו(שם ח׳ י״א). ונקרא זה הפעל קל!) בעבור שני דברים האחד כי הנה שבין הפא והעין הנמשך בכה הקמץ יפול ממנו בעתיד והשני כי הפועל והפעול ממנו בלא מם ולא כן שאר הבנינים . ונקרא בנין הפעיל כבד בעבור תוספת ההא והיוד בו ובעבור כי הפועל והפעול ממנו במם וכן נקרא בנין פעל הדגוש כבד בעבור דגש שבעין שלו כי כל אות 615 דגושה היא במקום שתי אותיות^ והעד לא כרת שרך(יחזקאל ט״ז ד׳) בריש אהת דגושה אבל שררך אגן הסהר (שה״ש ז׳ ג׳) בשני רשין בלי דגש וכן ופלף בוגדים ישרם (משלי י״א ג׳) בדלת אחת דגושה ואב ערבות ישדדם (ירמיה ה׳ ו׳) בשתים רפויות ועוד כי הפועל והפעול ממנו במם . וכן בנין פועל הפתוח העין המרובע נקרא כבד בעבור תוספת הואו בו בעבר ובעתיד ובצווי ובפועל ובפעול ובמקור וגם הפועל והפעול ממנו במם על כן לא נמצא בבנינים בנין קל כי אם פעל הנקוד בקמץ ובפתח או בקמץ וצרי או בקמץ וחולם כאשר הוא כתוב למעלה . ודע כי פעל הדגוש הנקודה העין שלו בפתח או בצרי לעולם דגושי העין ולא יפל הדגש מהם ולא יעתקו אל בניני פעל בצרי בפא ובעין או בצרי בפא ופתה בעין אם לא תהיה העין או הלמד שלהם מאותיות אחהע״ר כי לאלה החמשה (דסאותיות סבות ועלות ואינם מקבלים דגש ופעם ירחיבו עצמם ופעם ירחיבו גם אשר לפניהם ואין 7 a 1) Der ganze Absatz hier ist fast wörtlich der ersten Schrift Hajjug’s (ed. Jastrow, S. 21, Z. 12 — S. 22, Z, 18=ea. Nutt, S. 12, Z. 28 — S. 13, Z. 20; ed. Dukes, S. 14, Z. 17. — S. 15, Z, 6) entnommen, und zwar, wie ich bereits oben S. 252 bemerkt habe, direct dem arab. Original. Die Debers. Ibn Esra’s ist hier verstümmelt. 2) Diese Begründung findet sich nicht bei Hajjüg.