Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1895-01-01 · Heft 6 · p. Seite 256

256 Isak b. Elasar Halevi’s Einleitung zu seinem שפת יתר. ausdrücklich nennt, und dass er den Dichter Jehuda Gharisi bereits als Verstorbenen citirt1 2 * * * 6). Da er keinen jüngeren Autor als diesen anführt, and da ihn Josef b. David bereits citirt, so hat er wohl um die Mitte des XIII. Jahrhunderts geschrieben. Ich lasse nunmehr den Text der Einleitung folgen: lb כשם ייי אל עולם בינו עמי עעץ2) תנה לבב אלי םפר3) ושים עין אלי.... 4) למצח אהרן הוא ציץ יחנך מחקרי דקדוק והילד לבך יסיר יהי חבר לך העת [בעת .1] בים ידרוך נדוד קשת ולא תמצא לך מורה שמו נקרא שפת יתר בלי עשן ולא עתר ועל ראשו כליל כתר לשון קדש וכל סתר כפור נתר [כתם .1] ביד נתר תשאו [?תשים.5 p) פעם להר בתר ויכין חץ עלי יתר ולא יועץ עצת יתר . נאם יצחק הלוי בן אלעזר ר? ת מעת התחברת אלי ונלוית עלי אתה התלמיד המבין מ׳ אהרן תחי לעד בן מ׳ אברהם ימצא רחמים ובאתי [ובאת.p מארץ רחוקה») בנפש שוקקה לחפוש ולחתור ולדרוש ולחקור כעת שפת יתר, להגלות לעיני לבך בדברי צחות כל סתר, ובקשת ממני לחבר לך ספר נתן אמרי שפר בביאור סוד דקדוק 2a הלשון על דעת המורה הראשחין רף יהודה בן דוד המכוןנה חיוג נ״ע יהי מאסף חי דבריו, הנאמרים בשני ספריו, ולהוסיף עוניני ספר ההשגה עליהם, העשוי להשלים עניניהם, על ידי ר׳ יונה הרופא נ״ע אשר בדקדוק הלשון שבעה ספרים הברז), המסיר תבן מהבר, ובעל 1) S. Ltbl. d. Or., 1. e., und Steinschneider, Cat. Bodl. 1417. 2) D. h. בשם ייי נעשה ונצליח ,עזרי מעם ייי עשה שמים וארק. 3) Das Metrum ist: יתד ושתי תנועות zwei Mal. 4) Hier fehlt ein zweisilbiges Wort. 5) Das Wort תשאו giebt hier keinen Sinn, auch passt hier kein Plural, aber auch תשים ist gegen das Metrum. Der Yerf. will sagen, dass das Buch auf weiten Reisen, wo kein Lehrer vorhanden ist, zum Genossen dienen möge. 6) S. ob. S. 255, Anm. 2. 7) Nämlich fünf kleinere Schriften, wovon vier in den von J. und H. Derenbourg herausgegebenen Opuscules enthalten sind (von der fünften, Kitäb at-Taschwir, sind nur Fragmente geblieben, abgedruckt daselbst in der Introduction p. XLIX—LIII) und das Hauptwerk, Kitäb at־Tankih, welches in zwei Theile zerfällt: in eine Grammatik, Kitäb al- Lumfa, (hebr. ספר הרקמה) und in ein Wörterbuch, Kitäb al-Usül (hebr. ספר השרשים). Isak hat diese Stelle Ibn Esra’s Einleitung zum MÖsnajim entnommen: ורבי יונה הרופא בן גאנה ממדינת קורדובה השלים ספרים שבעה והשביעי ספר שרשים בלו מחמדים. Ygi. Bacher, A. I. E. als Grammatiker, 178 ff.