Rimmōn · 1923-01-01 · 6 (1923) · p. Seite 32 (לב)

הסעודה היותר דשנה היתה על הרוב במוצאי שבתות• אז בהזדמן איזה אורח מצוין לביתו של חשמל היו קרואים לכבודו גם מספר אנשי סגולה׳ ותהי הסעודה׳ סעודת "מלוה מלכה"׳ סעודה של חדוה יתרה• אשתו של חשמל׳ זאת היהודיה הרומנית שכלה אומרת נקיון וחריצות ידים וגם צניעותה מצוינה בחן מיוחד לה׳ היא מכינה םל.ק;ה טובה ושמנה׳ כלומר מרק של אבטיחים אדומים המבושלים על גבי בשר שמן של כבש• והיא מבשלת גם תפוחי אדמה המפושלים מקליפותיהם ומנותחים לגתחיהם• ועל המרק צפות אבעבועות של שמנונית וריחו נודף מן השום שהוא מתובל בו• ומשתי הקערות׳ גם מקערת המרק וגם מקערת התפוחים׳ המוצגות על השלחן הערוך בעודן כמעט רותחות׳ מתמר ועולה ההבל החם - ללבב כל שפה ולגרות בכל חיך תאות הגמיאה והאכילה• אל סעודה אשד כזאת נקראתי הפעם גם אני• ואני בבואי׳ לקול הקריאה׳ לביתו של חשמל׳ כבר מצאתי בחדר הגדול את האורח שקדמני• והוא איש צעיר כבן שלשים שנה׳ איש הדור בקומתו הגבוהה וזקנו הצהוב והארוך׳ וחשמל׳ בעל הבית׳ היה ממהר להציגהו לפני׳ במבטא השגור על שפתיו מאז׳ לאמר: "הנה ידידנו שלמה שכטר". ושכטר הסביר אלי פנים של חדוה גלויה׳ כמו היתה הפגישה פגישה של מיודעים מאז וזה עתה הכירו איש את אחיו פנים אל «ים• הן מאמרי שנינו כבר היו נדפסים ב״השחר"׳ והיחס ההדדי של העוזרים למערכת חשובה אשר כזאת היה כאותו שבין חברים לשיטה מיוחדת׳ אשר בשמה ידגולו׳ והמה חושבים את עצמם לשרידים הנקראים להיות לצופים לאלה אשר לא ראו עוד את המאור הגדול שבשיטתם החדשה• וחברים כאלה גם בהיותם עוד רחוקים איש מרעהו מרחק מקום נעשים קרובים זה לזה ברוחם והמה משתתפים איש איש גם בצערם וגם בשמחתם של אנשי סודם• באמת כבר ידע שכטר׳ על פי השמועה׳ את מהלך התפתחותי עד "רואי באור ההשכלה"׳ וגם לי כבר היו נודעים רוב פרטי תולדותיו - ככל אשר אספר בזה: מעיר מולדתו׳ עיר פוקשני אשר ברומניא׳ בא שלמה שכטר׳ לפני שנים אחדות׳ בהיותו כבר בן עשרים ושש שנה׳ לעיר וינא בירת אוסטריא• הוא בא לוינא ותלמודו בידו• מלבד בקיאותו הרחבה בשני התלמודים ונושאי כליהם ומלבד ידיעתו העמוקה בתורת שפת עבר ודקדוקה ובספרות הפלוסופיא הספרדית של רבני ימי הבינים׳ היתה אשפתו ממולאה עושר הדעת בחכמותיהם של אומות העולם ועומק ההשגה בלשונות אשכנז׳ צרפת ואגגליא• הוא בא לכאן ותקותו תשעשהו כי עוד מעט ותלמודו יביאהו לידי מעשה׳ כי בעיר הגדולה יכירו החכמים פעלו וידו תמצא להציב לו יד בחיים• אולם כרבים שלפניו ושלאחריו׳ ראה גם הוא עד מהרה ונוכח כי תוחלתו לא רק ממושכה היא אבל גם נכזבה• הוא דאה עד מהרה ונוכח כי - אילו קם משה בן עמרם מקברו והיה בא אל ראשי הקהלה היהודית שבוינא לבקש מלפניהם כי יספחוהו אל אחת הכהונות להורות לנערי בני ישראל תורת הדת באחד מבתי הספר׳ ואילו הואיל רבי עקיבא לדפוק על שערי בית מדרש הרבנים שבוינא בבקשתו להורות משנתו בתלמוד׳ ואילו בא אריסטו אל ועד הפרופיסורים של האוניברסיטה הוינאית בשאלתו לשנן פרקו בפלוסופיא מעל אחת הקתדראות׳ כי עתה טובל אותו בקסת הדיו והוא מצרף אותיות למלים עד אם מצטרפות המלים ל״מכתב מרומגיא"׳ שהקוראים הנכבדים יראוהו בעוד שבוע או שבועים נדפס שחור על גבי לבן ב״המגיד" אשר בליק או ב״העברי״ אשר בברודי• - כי אל "השחר" אשר בוינא לא יהין בענותנותו להגיש את מטעמיו• זה אחר הצהרים׳ אחרי גמר ארוחתו ואחרי השתרעו על הספה בפישוט ידים ורגלים לשם חלוץ עצמות ואחרי הקיצו מתנומתו היתומה שאין בה אפילו כדי עיכול המזון׳ מזדרז הוא לקום ולעמוד על רגליו׳ ללבוש את בגדיו׳ לצאת בחוצות העיר ולבוא אל בתי מיודעיו שיש לו עסק עמהם אם בדברים הנוגעים לו ולביתו ואם בצרכי הצבור היהודי• הן הכל יודעים כי הוא יודע פרק גם בכבשונה של הפוליטיקה הרומנית וגם בכבשונו של עולם המסחר והתעשיה׳ ורבים המה המיחלים לעצתו• סוד הפנאי ומנוחת הנפש של עקיבא חשמל גלוי וידוע הוא• "חבלו נפל בנעימים"• הדאגה לכלכלת ביתו לא הציקתהו מימיו בכל תקפה ותעצומות עוזה• כי רוב מחסוריו היו על אביו הזקן• שהוא בנו יחידו• ור׳ שמעון הזקן׳ אבי חשמל׳ איננו איש אוצרות אף לא אחד מנטילי הכסף׳ אבל בעל מלאכה הוא׳ מזגג׳ המתפרנס כל ימיו מיגיע כפיו• מעיר סלוניקי אשר בארץ המזרח בא בימי נעוריו לעיר בוקרסט וימצא במלאכתו די פרנסתו• אף חסך לו׳ בעוד כחו חדש היה אתו׳ על יד די כסף לבנות לו׳ באחד מפרורי העיר׳ בית קטן שיש בו שני חדרים מרווחים למעון׳ גם חדר לבישול• וגם חדר קטן׳ הבנוי בחצר הבית׳ אשר גם ספונו וגם גגו נשענים על תקרה העשויה להפתח׳ והחדר הזה משמש לו בכל ימות השנה למחסן־ הזכוכיות ובימי חג הסוכות׳ בהפתח התקרה׳ לסוכה• ואין לו לר׳ שמעון בעולמו אלא בנו יחידו• זה שנים רבות מתה עליו אשתו׳ בעודו הוא במבחר שנותיו׳ והוא לא נשא אשה אחרת רק בחרדתו על בנו יחידו וביראתו פן תהי לו לאם חורגת• וכשנשא לו בנו יחידו אשה וגם הוליד בנים פנה לו ר׳ שמעון פנה אחת קטנה בחדר הקטן הבנוי בחצר הבית למחסן הזכוכיות• שם העמיד לו מטה מוצעת למשכב לילה• ולבנו ולבני ביתו הועיד את החדרים המרווחים למעון• בנו הוא מלומד התורה מתשת כחו הוא איננו מסוגל לעבודה גסה אבל ר׳ שמעון המזגג הוא למוד־ עבודה מנעוריו וגם בימי זקנתו לא יעזבהו כחו• הוא מחזיר כל היום׳ מן הבקר ועד הערב׳ בשוקים וברחובות׳ ותבה מלאה זכוכיות מתחת לאצילי ידיו׳ למצוא לו עבודה של תקון בדקי החלונות• ובערב הוא שב הביתה׳ מביא את משכרתו במלואה אל כלתו׳ אשת בנו יחידו׳ זאת אם הבנים ועקרת הבית׳ למען תהי לה למלא מחסורה ולכלכל את הבית בכבוד הראוי לו - לפי כבודו של בנו המכובד על כל סביביו• וביתו של עקיבא חשמל היה בזמן ההוא כעין "הסלון הבוקרסטי" למשכילים העברים• אמנם ה״אדוחות" הערוכות למבקרי הסלון הזה לא היו שמנות ממעדני הספרות העברית אשר בימים ההם׳ אבל אין משכיל עברי׳ בן־שם׳ אשר יעבור דרך העיר בוקרסט ולא יסור אל ביתו של חשמל ולא יהי קרוא אל שלחנו לאכול מפתו•