Rimmōn · 1922-01-01 · 5 (1922) · p. Seite 19 (יט)

הקנים ועליהם מפוסלים דמונים’ ופרחיהם• תבליט הפתוחים מזכיר את צורת מגורת הזהב שבמשכן׳ כפי שתוארה בספר שמות (כ״ה-ל״א ואילך): "מקשה תעשה המנורה: ירכה וקנה׳ גביעיה (כפתוריה ופרחיה) ממנה יהיו• וששה קנים יוצאים מצריה שלשה וכו׳• שלשה גביעים משוקדים בקנה האחד(כפתור ופרח) ושלשה גביעים וכר ובמנורה ארבעה גביעים משוקדים (כפתוריה ופרחיה) וכו׳"• מעל לכל קנה נמצאת שקערורית׳ שבה היו יוצקים את שמן המאור• מנורה זו עמדה על כן (ירך) של אבן או של מתכת• תגלית זו חשובה היא מאד׳ כי בה אנו רואים נסיון של ריקונסטרוקציה שעשו אבותנו בזמן העתיק ליצור להם כלים לפי תאורי הכלים העתיקים שישנם בכתבי הקדש• כל מפרש את כתבי הקדש צריך יהיה להתחשב עם ציור המנורה הזאת שנטמנה לפנים׳ ודאי בשעת סכנה׳ ונגלתה לנו בחפירות העבריות הראשונות בא״י• ב בית הכנסת בנ^רן "צוה ה׳ ליעקב סביביו צריו״-כגון חלמיש לנוה, קסטרא לחיפה׳ סוסיתא לטבריא, יריחו לנוערן׳ לוד לאני• מדרש איכה רבתי א׳ ס׳• היה זה בעצם י מ * המלחמה בחזית ארץ הישראלית בספטמבר 1918• שמרון׳ הגליל וחלקו הגדול של עבר הירדן מזרחה נמצא עדין בידי התורכים• הצבא הבריטי שכבש אז רק את החלק הדרומי של הארץ התכונן להתקפה הגדולה והאחרונה׳ שתוצאותיה היו שחרור ארץ־ישראל וסוריא מעול תורכיה• קו־החזית הדרומי היה בסביבות יריחו• פלוגות תורכים ותותחנים גרמנים נמצאו על החוף המזרחי של הירדן על יד הגשר אל־עורניה שאצל יריחו ויכוננו את לועי תותחיהם מול המורדות המזרחיים של הרי יהודה למנוע בעד ירידת הצבא הבריטי לערבות יריחו• והנה קרה׳ שפצצה׳ אשר נפלה על אחת הגבעות המתנשאות מעל לודי א־נוע^ה׳ דרומה ל ע י ן ד ק׳ החשיפה בהתפוצצה חלק מן הגבעה• ואחרי ימים אחדים כאשר תקעה לה פלוגה אויסטרלית את מחנה במקום זה׳ הכירו החילים שנגלה חלק של רצפת־משכית ובתוכה כתובת עברית־ ארמית• העתק הכתובת נשלח אז לחוקר הצרפתי קלרמון־גנו׳ שקרא אח״ב אודותה הרצאה בישיבות האקדמיה שבפריז• את רשות חפירת המקום הזה קבל בית המדרש הארכיאו¬ לוגי של הדומיניקאים בירושלים ובקיץ 1921 גלה המלומד הידוע האב ו י נ צ נ ט בעזרת האב 9 ר ן. ר את רצפת המשכית של בית כנסת עתיק׳ שנבנה׳ כנראה׳ בסוף המאה השניה או בתחלת השלישית שאחרי חב״ש*. בית־הכנסת התנשא על גבעה׳ שעל ידה הוליכה תעלה עתיקה את מי המעינות עין דק ועין נועמה לירחו• חרבות ישוב מכסים עדין את כל הסביבה• החפירות נעשו בשטח של 350 מטר מרבעים בערך׳ שהכיל בתוכו את החצר ואת בית¬ * בחביבותם היתרה של החוקרים הדומיניקאים נתנה לי האפשרות להתבונן לתוצאות החפירות של ביהכ״נ הזה׳ והם שהמציאו לי גם את החמר הציורי להרצאה שהרציתי בירושלים על התגלית החשובה הזאת• ספר מפורט על ביהכ״ג הזה יפרסמו החוקרים בשנה הבאה• כמעט בזמן אחד נחפרו שרידי שני בתי כנסת׳ האחד בצפון׳ בחמת נפתלי שאצל טבריה׳ והשני בדרום הארץ׳ בנערן׳ ליד יריחו העתיקה• מענין לציין׳ ששני בתי כנסת אלה נתגלו במקרה׳ כי חרבותיהם נתכסו במשך הזמן ומעל לקרקע לא נשאר מהם כמעט כל שריד• מהתגליות האלה אפשר להסיק כבר על מה שעתידה עוד ארץ־ישראל להביא על ידי חפירות סיסטמתיות• א בית הכנסת בהמת נפתלי בשנת תרפ״א נגלו על ידי ה״חלוצים" בשעת סלילת הכביש צמח־טבדיה שרידי בנין וקשת של שער• סמוך לשער נמצא גם לוח של שיש שעליו היתד. חקוקה מנורה בעלת שבעת קנים - סמל הבנינים היהודיים׳ ביחוד בתי כנסיות׳ בזמן העתיק¬ ה חבר ה העברית לחקירת ארץ־ישראל׳ שנוסדה אחרי המלחמה׳ ושהציבה לה בין שאר מטרותיה׳ גם עריכת חפירות ארכיאולוגיות בארץ׳ קבלה את הזכות לגלות את שרידי הבנין הזה• במשך שתי חניות׳ בחדשי כסלו־טבת ואיר־סיון תרפ״א נגלו בהנהלת הד״ר נ• ם ל ו ש ץ שרידי בית הכנסת הזה*• בית הכנסת הזה (אולי "כנשתא דחמתא") נמצא צפונה למעינות החמים׳ קרוב לחוףיסכנרת בתחום העיר חמת אשר לשבט נפתלי (יהושע׳ י״ט׳ ל״ה)• בסביבות המקום הזה מראה המסרת גם את קברו של ר׳ מאיר "בעל הנס"׳ מערת קברו של רב כה נא וציונו של ר׳ ירמיה• שטח בית הכנסת נחלק לשני חלקים: החצר אשר בצד מזרח ובית הכנסת עצמו למערבה• אל החצר היה מוביל שער מצד חוף הים• מעל לתעלת־מים עתיקה נמצא משקע ברצפת החצר׳ ששמש׳ כנראה׳ מקום לנטילת־ידים• בית הכנסת היה בנוי בצורת רבוע׳ של שנים עשר מטר׳ בערך׳ ארך הצלע• על ידי שתי שורות עמודים נחלק בנינו מצפון לדרום׳ כבשאר בתי הכנסת העתיקים׳ לשלשה אולמות׳ שהאמצעי רחבו 4,5 מ• לארך קירות האולמות הצדדיים נמצאו אצטבאות אבן ששמשו למקומות מושב• בדרום ביהכ״נ - בצד המכוון כלפי ירושלים - נמצאו עמודים ושברי לוח שיש׳ הלקי ארון הקדש שעמד שם• מזרחה לארון הקדש מצאו באדמה כסא־אבן׳ שהיה אולי מושב של כבוד לראש הכנסת• חלק מרצפתו היתד. גם עשויה משכית יפה׳ אבל אי אפשר לדעת׳ אם היתד. שיכת לבית הכנסת׳ כי ידי נכרים שלטו אח״כ בבנין הזה• יפים הם העמודים ולוחות השיש המקושטים בפתוחי שוכר, (אקנטוס)**׳ אשכלות ענבים׳ פכים ומנורות• ביחוד מענינת היא מנורת האבן הגדולה (0,60 מ• רחבה; 0,46 מ• גבהה; 0,13 מ¬ עביד,)׳ שנמצאה טמונה מתחח לקרקע חדר צדדי של ביהכ״ג• המנורה היא בצורת חצי עגול׳ שמעברו האחד׳ שהיה פונה לקיר׳ הוא חלק•(ציוב בצד כ״ג) על העבר השני בולטים שבעת * דו״ח קצר על החפירות הללו ניתן ב״קובץ החברה העברית לחקירת ארץ־ ישראל ועתיקותיה בירושלים׳,׳ ספר ראשון תרפ״א• ** עין מאמרו של הד״ר מזיא "שובה יהודית" בקבץ־הראשון של החברה העברית לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה״ ע• 40-42