Rimmōn · 1922-01-01 · 5 (1922) · p. Seite 18 (×™×—)

Mb ut-Ar, •ilV s&a*! *Mn׳ ,דניאל בגוב האריות״ - חלק מרצפת המשכית בבית הכנסת בנערן ברשות ,בית המדרש הבבלי" של הדומיניקאיס ב־רושלים DANIEL IN THE DEN OF LIONS. FRAGMENT OF MOSAIC PAVEMENT OF THE SYNAGOGUE OF NAA'RAN BY KIND PERV1ISSION OF THE ECOI E BIBLIQUE DES PERES DOMINICA1NS IN JERUSALEM ןים בארץ־ישךאל התפתחות ארכיטקטונית׳ ששרשיה נעוצים אמנם בתרביות עמים אחרים׳ אבל מתוך צורות הבניה הזרה התאימו להם בוני בתי הכנסת היהודים את הצורה הדרושה לצרכיהם הם׳ צורה שנשתירה עוד גם בבתי כנסיות אחדים שבגולה במאות הראשונות אחרי חורבן בית שני ובעקר בכנסיות הבסיליקי של הנוצרים בין הקשוטים׳ הלקוחים בעקר מתוך עולם הצומח׳ נמצאות גם צורות חיות ועופות׳ שלא ראו בהם כל אסור בזמן הבנות בתי הכנסת האלה׳ ורק בתקופה יותר מאוחרת השתדלו לטשטשם ולמחקם• אם בצפון הארץ ואם במזרחה - בכל מקום כונו הבונים את פניהם כלפי ירושלים׳ שלא חדלה אף בתקופות הגזרות היותר קשות להיות סמל לתקוות העפ¬ ה מ ס ר ת על אודות בתי הכנסת האלה נשתמרה בכתבי התירים היהודים עוד בסוף ימי הבינים׳ שיחסו את בנינם לר׳ שמעון בן יוחאי׳ התנא הפלאי שחי בערך כמאה שנה אחרי חורבן הבית• במשך הזמן נשכחו׳ ורק באמצע המאה שעברה משכו עליהן חרבות אלו שוב את תשומת לבם של חוקרי ארץ־ישראל ובתחלת המאה הזאת נחקר חלק מהם על ידי חוקרים גרמנים שליחי "החברה המזרחית הגרמנית"• החפירות הארכיאולוגיות שנתחדשו בארץ־ישראל עם הפסק המלחמה העולמית גלו שוב בתי כנסיות עתיקים׳ העלולים במדד, מרובה להאיר צדדים שונים מתולדות תרבותנו• בתי כנסיות עתיל T ״; - . . כמצבות אלמות מתנוססות עדין חרבות בתי הכנסת העתיקים בארץ־ישראל• פזורים הם בעקר בסביבות ים־כנרת׳ במקום שנשאר עוד במשך מאות שנים אחדות אחרי חורבן בית־־שני שריד מדיני לעמנו בצורת הנשיאות׳ בגליל התחתון׳ בגליל העליון ובעבר לירדן מזרחה• אולם גם בשאר חלקי הארץ לא יפקד מקומם• רבים מהם נהפכו לכנסיות של נוצרים ו ל מסגדי ם מושלמים• ידי אדם וידי הטבע חלו בהם במשך הזמן הארוך• רעידות־אדמה וכחות טבעיים ערערו את יסודותיהם׳ טשטשו את פתוחיהם׳ הפכום לערמות אבן ויכסום בגלי עפר• ומה שנשאר לפליטה משני הזמן נשמד עוד על ידי פראי אדם׳ שלא חסו על השרידים היקרים האלה וישחיתום׳ או שסחבום למקומות אחרים• יש׳ לפיכך׳ מקומות שרק אבן בודדת עדין מעידה על מציאות בית כנסת עתיק במקום זה• משקוף או עמוד שעליהם מפותחים סמלים יהודיים: מגורה׳ שופר׳ לולב ואתרוג׳ פכים שוגים< יש שכתבת חקוקה על גבי אבן גזית או קבועה בתוך מרצפת משכית׳ המספרת על המנדב או הבונה׳ או המכילה בתוכה ברכת שלום למקום הזה ולכל מקומות ישראל׳ - הם השרידים היחידים של הבנינים האלה• ואולם יש הרבה חרבות׳ שיכלו לזמן ולפגעיו ועדין נשארו מהן חלקי בנין שונים במקומם• שנותנים לנו את האפשרות לדעת כמעט לכל פרטיהם את מ ע ר ך בתי הכנסת העתיקים׳ את סדורם החיצוני והפנימי ואת מראהם• סגנון קבוע להם - סגנון ה ב ם י ל י ק י׳ בעלת שלשת האולמות ופנים מיוחדות לבנינם ולקשוטיהם• חוליה הם בשלשלת