Rimmōn · 1922-01-01 · 4 (1922) · p. Seite 39 (לט)

* ולי - דו־פי נכון לפני׳ משעול תועה בין צללי ללל׳ ערירי׳ ועיני עצומות׳ ומקל נדולים בדלי• בהרים על מרבדי שלג דעך כוכב ונמג הזיו — -T s T I— T אקרע ברך וארפין את ראשי׳ קולר שחק ובוכה העב• הבה אלך••• ולפני חשכה׳ i t : I *• TT*״t תקלים צללים פשעירי אבדון׳ רגלי כושלות׳ אפס צחי׳ בלבי אשא חלום שמש זהב : 1 T V־ T T V V הרקוב 1922 התחלחל ונרתע אחורנית ן - * — :• ז —!. - . ונמס בזוית הכההיז T I ״ -T• ־ ” T וצללים זריזים וקלים עתרו מקיר על הרצפה• סבה לסבו את גופי ודומם יתפללו כנזירים׳ « * I - I * T! ויענה הרוח ביללה T T * ־ T VI—. •ויתדפק?פחד לסלון?5ת לךעך ניצוצי האחרון ויחבק החבל צוארי - לבים החלון האדיש בעינלם ׳!?הורות ותמהות• להבהב ה?ר ללתפלא׳ ולרקד הלהב בפחד וקרן חורור וכתום׳ l I Vlvt״־T I Tl חלש ללטף את עיני - וןזחל השממית מתקרה ותשק את מצחי הלבן« לםך0ר הפחד בקורים׳ ולצחק החשך בלי הגה שמואל לו^ש כרקוב 1922