Rimmōn · 1922-01-01 · 3 (1922) · p. Seite 36 (לו)

- שפך את הדמעה - צותה בת המלך הגאיונה - ושכח אהבתך את אחיך ואת אחותך• וכהשפכה נאנח בן המלך המאשר׳ היא האנחה הראשונה T 5 T •י• ־׳ V« ־ IV V ־:ST ‘ TS־T TT י T בימי חייו• יגון כבד עבר את לבו ובדמיו נחפז סם ־ T T י v T T 5 * V “ T *• T : — — החלים• אך עד מהרה רוח לו• כחלום עובר שכח את אהבתו׳ 1 ־־ :•■■ד r *־־ -ד v — r -ג-מ¬ אהבת אח ואחות׳ ואת יגונה המתוק¬ :־“ r T - T S V : T T - עתה - צותה בת המלך ך,?איונה - הביאה לי את ראש אביך ולרגלי תניחנו בעטךתו• כמה התענה בן המלך מכבד הרשע והאכזריות׳ וראש אביו נפל לרגלי בת המלך מרנגולל בעטרתו• אז תנתק הדמעה השנית מלב?ן המלך• היא ב?ןרה בלבו׳ צבתה את?רונו!לנפלח כזהב?עיניו• אך בת המלך צותה ויתאפק כגבור אליה וישפכנה• - והבא לי את לב אמך מתנה• הה׳ הפעם לא עמד לבו: אמו היא׳ היא אמו אשר אהבתו נקש• אך!ד בת המלך גברה עליו עד כה׳ ועד כה!ענה לבו מפני ךבר שפתיה׳ אשר הביא אליך. את לב אמו למתנה• ןךמעה נתקה מלב בן המלך׳ זדפה בדמעות׳ ותהי כאש- הפת?לבו׳ ותקדח את מחו וכארס תתה את דמו׳ אף יוצאת איננה׳ כי לא תשכח אהבת אם׳ הלא היא עד.קבר תובא• וךבר בת המלך היה .ותצוהו אשר ישפך גם את הדמעה הזאת - דשפכנה• - עתה - צותה בת המלך -?טוש את המלוכה ובגד?עמך ובאלהיך• שופך דם אחיו!אחותו ומרצח אב ואם - הן את מלכותו יןנח ולא יחת׳ ובעמו ןש.קר ויפשע באלהיו• - ועתה׳ קום קמיתני אני - אצוה בת הנללך׳ - ואת דמעת אהבתך אותי׳ האחרונה׳ חלילה לך ממנה׳ אל תשפכנה• הוא הנסיון האחרון• ב?בורת נפש בצע בן המלך המאשר את מעשהו• את בת המלך רצח נפש ואת הדמעה האחרונה שמור ישמר עד היום — T I V V ״* V S V V ־* T T5—:־־־ T T : — — הזה• כבר הוא׳ אשר שכח בן המלך את אחיו ואת אחותו׳ את אביו ואת אמו׳ את עמו ואת אלהיו׳ אך את בת המלך זכר ןן?ךנה עוד׳ את בת המלך• הדמעה האחרונה תוקד?לבו תמיד׳ מחנק גרונו היא׳ אש אצורה לו בעלן - דמעת שמורים עד העולם׳ עד העולם• וכל הרואה את בן המלך ואמר: - הנה?ן המלך המאשר׳ שומר הדמעה האהרונה• ישראל וק.סר גבורה?שלטון׳ יפי׳ עשר וכבוד׳ ומאוצרותינו לא נחלת דבר• בואה אפוא אלינו׳ כי הנה פתוחים שערינו לפני כל בא׳ כמאשר כאשר לא ידע אשר• יהי בואך ברוך• - l V -T V T \ J ג־1 I T בחדרי פז מלטשי ארגמן עבר בן המלך ויבא אל אולם S ־ « ״ 5 S l T ״ — 5 TT י T ־־ V ו - V V ו —T V T פלאות• והאולם - לא תקרה ולא רצפה ולא קירות: שמים :TI J * T T 5 T : ־ TI : •י T — ׳ זכים הם ממעל ומתחת׳ ושבע שמשות זהב ושבע לבנות־כסף• וילך בן המלך׳ הולך ולא הולך׳ כי מרחף הוא אל שר האהבה• ןשר האהבה יוקד על כסא שלהקת ושרפים .קלים סביב סביב;פזזו• הנער בימינו׳ בשמאלו נבל ולרגליו תקרע הזקנה ופושטת יד•?גד. נצחים בעיניו ועל מצחו ילין היגון¬ ,.• t T S T 5 — T v - ז T י -—I T - גשה נא אלי - אמר שר האהבה אל בן המלך המאשר׳ T TS י• — T — ־ V V T-: “ T ו — T s; — I V V ואלמי אורה התאבכו מפיו השמימה - מה בקשתך ואעשה• —ד־\ ״ T : T T — * ’; — : T ־־ ”I 5 TIT - אהבתי בת־מלך?איונה - ןספר בן ה<ןןלך המאשר - ותשאל ממני דמעות׳ ואין׳ כי אחד אני איש מאשר בארץ — . . — * TT T J * V * י * V TT T \! * T V י ודמעות לא ידעתי• S TT T : נתן צו׳!יהי לברקים שמלם ממעל ושמים מתחת• .ושרף קל טס ויבא שבע דמעות׳ דמעות אמת׳ זכות׳ חמות׳ שעלו T V - “ V V : * T S “V "T- T *י מגנזי היגון• ש?עתים הזיל אל לב?ן המלך המאשר׳ וכה אמר: - שבע דמעות הן׳ דמעות אמת׳ זכות׳ חמות׳ נחלת סגלה : \־ד ־־ - v *.,ז ו I•־ r : -v לאחבת־שבע אשר?לבך: אךבת אח ואחות׳ אהבת אב׳ אם׳ מלוכה׳ עם ואלהים׳ ואהבתך האחרונה׳ היא על כלן - בת — I T ־ ־ \־ T ־: ~T I : T -5 ״ : ־ T T J המלך• אהבה ודמעתה׳ אהבה ודמעתה• ואוי לאהבה אשר V T ג־— T : T T 5 ־ I T-: - T T 1 ' l T י.’1 - .'־י V ~ •תשפך דמעתה ארצה: כחלום תחלף והיתד, כלא היתה T TT ג T 1 T 5 ־ - :־ י: — T! T T T { * י ** T ’ שב?ן המלך ה?אשר אל בת המלך ובשרה בפיו: שבע דמעות בלבו׳ חמות׳ זכות׳ נאמנות• היום .לרצד, לפניה לאהבה¬ עתה חונ?תיך - השיבה בת המלך - ואך אם תעשה את משאלותי• - כל אשר תשאלי ממני עשה אעשה - אמר?ן־המלך המאשר¬ הביאה לי אפוא מאכלת בדמיה׳ אשר חלפה צואר אחיך V V -S- T * T נ T 5 T V T V T —— ■ך . I ואחותך• צר לו צר לבן המלך לשלף את המאכלת׳ להפך;דו על צואר אחיו ואחותו׳ אך האהבה רדתה בו וביד גבורים בצע — t י ־־:- ~ r I ־:־־ t r ז T ■ - את הנסיון הראשון• אז תנתק הדמעה הראשונה מלב?ן המלך המאשר• היא בערה בלבו׳ שמה מחנק לגרונו וכמכות אש עלתה בעיניו׳ כי t:־tt •: t —!־־rr•! ז•:— t *• : tjt גדול הלה הכאב וחזק מאד• גדול דדה הכאב וחזק מאד׳ אך הוא שמרד, בשארית בחו׳ כי גדולה אהבת אח ואחות׳ עזה מהשבח¬