Rimmōn · 1922-01-01 · 3 (1922) · p. Seite 35 (לה)

•הדמעה האחרונה T ־ :־ T T : * *־־ np 5 מ לפני אלהים• ותמאיני - המי אעלה לך את חני זקךבן מנחה׳ אעביר חנית אש?לבי ואפל לרגליך׳ ובדמי אודע• - לא זקךבן;־היה בחירי׳ פי בהן הוא לפני - השיבה בת- המלך ה:גאיונה• - כי עתה - קרא בן־ה?לך בקול - אביא לפניך מאכלת בדמיה אשר חלפה צואר אחי!אחותי׳ להיות לעד אהבה מלפני¬?עט הקךבן מהיותך לי לכהן - אמרה בת־המלד־ - את ראש אבי אזגלה לך ולרגליך אגידוגו מנטרתו - קרא?ן־המלך פרע• - מעט הוא - דברה בת המלך ה?איונה• את לב אמי אביא לך מתנה - ענה כמשגע בן־ - I V T \ 5 ־ TT TT־־ »T * T ¬המלך המאשר מעט הוא - דברה בת המלך הגאיונה• - פי אז אמיתך את! - זעק בן־המלך?קול אכזרי¬ -רב לי - קךאה בת המלך - אותך משחתי לכהן לי׳ פי על .פן?דמי קדשתיך• ועתה אמר נא׳ היש לך דמעת אמת די שלומי אזזבתי׳ ואם אצר לבך יגון להיות כפר ח;י? כי מי אשר בחרתי בו לבוא אל מקדשי פנימה ואשר חזקתיו להציג כף ר!לו על סף קךשי־קדשי׳ הוא בקרבו!שא את קךשי כל הימים• אש־תמיד אשי תוקד בו׳ לא תכבה¬ לא - עגה בן המלך המאשר - דמעות לא ידעתי מה T * 5 —T T J T \ * ־־ IV V“ י‘.• TT הן׳ דגון - איה מקומו? מעודי לא מצאני צער׳ ויגון נפלא ממגי• אזני לא הקשיבה אנחה׳ עיני לא ראתה דמעה• בבכות : T * * T־: T * ” T T“; T * T: * *IT * V ״ בחוץ הרוח מלאו אדרי ך3ה׳ ובהתקדר השמים עבים וחשך כסה ארץ - סגרו לפני חלונות ודלתים׳ י ושפעת אורי קסם V *V — : * I * TT I - -TI 1\ I VV T * הציפו את משכני• ואיה היגון׳ פי אדעגו? - היגון עם האהבה הוא - השיבה בת המלך - וברב צער תודע אמונת לב• רק מידם טעם חיים• אם לא;דעת יגון׳ מה תדע חני טעם׳ ואם לא תדע צער׳ מה;דעת את לב?י׳ פי רק מסתר צער תזובנה דמעות ורק דקעת־אמת תשלם את האהבה¬ ואני אין לי ךמעות - אמר?ן המלך במבוכה¬ -?ן־המלך המאשר - ך?ךה בת ה?לך-דמעות-חובה הן! - מה אפוא אעשה והלית לי? - שאל בן המלך¬ - לך ודרש למעין האהבה ודלית לך משם דמעות׳ אז "S - : : I־־־T i — :־ J t*t: t י * T TI T אחיה זלך•?מבוא שערי הזהב אשר לאהבה עמד בן־המלך׳ התדפוק ופה אמר: - הפתחו׳ שערי האהבה׳ ויבא בן־המלך המאשר׳ כי מאשר « T ן —»-י• T — •י־T \ t T \ t — IV V — I Ti T אנכי בארץ ואשת לרויה מכוס כל שמחה׳ עתה הנה באתי TT I*; I M T I V T T T ׳ T T T . T לקחת מאוצךכם• נפתחו"לרוחה שערי האאבה׳ וכרוב צחור׳ זך כנפלם כעצם ה?דלח׳ נשא"אליו ובצחוק דודים אמר: - ברוך בואך היום׳ וגם הגה נפקדת• פי ראינו:;חיד אתה איש?אשר בארץ׳ לך?בן־מלך מאשר שאהב בת מלך גאיונה• - אם תאהבני עד יום מותך - א?ךה בת המלך - הנני אחלה לך• נשבע לה בן־המלך באלהים ׳?בועת אהבה עד יום מותו• דברה בת־המלך עוד!תשאלהו: - במה אדע׳ כי אה?תגי ן פני?ן־המלך נהרו מאשר!יען!יאמר: - מרכבות זהב אעשה לך עם אופני?תם פז׳ לסוסים לוהטים לרתמה׳ עוטי ברקת דהלם• אל היכלי שלש א?יאך׳ אל ארמונות בדלח• אושיבך על כסאות שן׳ לאךגמן לצע לרגליך• א:עדך אלמגים ופנינים!אלבישך מעזי• מלא תבל אתור כנפי צפור׳ נוצת כל חן׳ ואטוגה נך לראשך עם ספירים ואןמרגד־ים במשבצת• ראש כל בשם אצוה לך רקוחלך׳ תמרוקי בשרך׳ ומבחר לינות לשקו;לך׳ :דבש וחלב תרחצי¬ - לא באלה תודע אהבתך - ענתה בת המלך?גאון• זהרי אשר האליפו?עיני?ן־המלך!יוסף: - ואל רוזנים אביאך׳ אל מלכי אלץ׳ על ראש משתים ושמחה'׳'בגללה!תפארת• מעל להרי זהב נד־אה כנשרי שמים׳ ימים־שנים׳!על נהלי נוולי כסף• אל כנפי מךחקים נגיע׳ נ:דדש כל אי" אובד ומדברות לא נודעו• וענתה צהלת גילך?ך,מון ים׳ משאגת ערבה בסופה• רק לקצוי שחקים עלקי־ךממה׳ ששם יתחלשו" "סודות׳ להם תקקידי סוד חילך• באשר נוה ליפי ופגת כבוד שם אביאך׳ ותחת שמי שמלם קוסמים בחלומות אקומם נגדך מגדלות פרחי• מראש מרומים תשורי אלי׳ מבין ׳ עננים זכזכים׳ כחזון־טהר׳ ושמש פז על אלמות להבו;נפץ??שיקה אל ראשך¬ - לא בזאת אדע אהבתך - דברה בת המלך¬ - לכן אבקשה לך שירים ונוגנים׳ מפליאי זמרה׳ ולמחוללות אקרא "אשר לתהלה בארץ• תבילים פזיזים _וער?ים אשר!רדף גרון־רננים זך וענג׳!אקולדים מזקקים מלב .פגודות־ פלא׳ נושנים גם חדשים׳!שאו לך המנוני נצח׳ ופזגמיקסם עם המחולות;שיחו באזנלך אגדות עדן¬ לא בזאת תודע אהבתך - דברה בת המלך¬ תמיד תמיד רק אפגקך׳ רק אעדנך ואשקך לארחמך׳ יעל לוח ל?י אני אנטלך• בתפלת טהר על שפתותי אכרע!אעירה שחר לרגליך• אתלצב לקראת לללה ובשבעת בריחי?סף אבריה דלתי נלך׳ ולמראשותי לצועך׳ אחוז וזנית הזהב׳ אשמור שלום לך ואפקד נשמת אפך¬ - לא באלה אדע אהבתך - דברה בת המלך¬ - מזך עיניך אינק עסיס חלים ומשושן לחלך ארגמן־הגיוני• אחק את גורלי׳ .דקה דקה׳ על שיש מצחך ואת טהירי?יא!’., אפיק בין שדלו¬ - לא׳ לא בזאת;דעתי אהבתך• - אם תואילי ~"ד?ר בן המלך - ואחיה לפניך כאשר חייתי׳ חלי־אשר: אצחק׳ אגיל עם שמלם וארץ׳ ארקד עם הרים וגבעות׳ ארגן עם שדות ויערים׳ וזמירותי.אזמר לך.ככרובים