Mannheim
Compact Memory

Rimmōn · 1922-01-01 · 3 (1922) · p. Seite 27 (×›×–)

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Rimmōn
Volume
1923 - תרפ״ג
Issue
3 (1922)
Date
1922-01-01
Page
Seite 27 (×›×–) (sequence 35)
Language
Hebrew
Belongs to
journal issue
OCR quality
63% known words query
IRI
…/4926100-6614014-6350629--166-4926261
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

מ ג ן ־ ד ו ד¬ ווי *<*זמ6«<זיי#»«<£יזבי ין^4י*ז*ג*ןי0ג>בנו< tfräk'&r'nb» *רך e/1A׳pte)tf ‘3י־ך ,נידו«ן*1נין&^וו^ו► י HafWn'V־. *WlMijldJ >זר& יןג^יי^׳ מזגי■ *?טי וי וי► ׳;(• "»V ^•יי)1»ן״«יי 1j<nwyx_y«ayyj1a(y» ש&ץ *>K9 ד י^ yfffiär Wudü äs» rw£/S־! 1a>׳U*»1VV, •טנ^זיז^^ץ יי<ו*!% ךגגוזרחי*כשר ש* trt׳i PÄOM קטע מקמיע מן המאה העשיריוו׳ שנמצאה ב״גניזוד• AMULET. Xth CENTURY. FROM THE GENIZAH. הרוח וביחוד לתוך חיי הנפש הכמוסים׳ אפשר לראות מתוך הספיקולציה העצומה׳ שצמחה מסביב ל״שם המפורש"• הקבלה מממשת את הלמודים האלו במעשה כל כמה שהיא עוסקת כבר נשאלה שאלה זו כמה פעמים: מאין מוצאו של אותו הסמל׳ שני משולשים משולבים׳ שקוראים לו מגן־דוד? ואולם אף תשובה אחת לא מצאתי שתניח את הדעת• העדרן של תעודות עתיקות ומה שרק לעתים רחוקות נמצא זכר לסמל זה בספרות׳ הביא לידי מסקנא׳ שמוצאו קרוב לנו בזמן מאד• עם זה נשארה בלי תשובה השאלה: משום מה ניתן לסמל זה בעל שש הקצוות (היקסגון) השם "מגן־דוד"׳ האומנם יש ידים להשערה׳ שדוקא כזו היתה צורתו של מגן הגבורים אשר לדוד? והנה נמצאה צורה זו חקוקה בבנינים יותר עתיקים משיכלו לשער׳ למשל: בשער העליון של בית הכנסת העתיק בגליל׳ שנבנה ודאי במאה השניה או השלישית לספירה הרגילה׳ וכן בקמיעות עתיקות׳ שנמצאו בתוך ה״גניזה" במצרים׳ ושגם הן עתיקות מאד• ואולם לתמהוננו נמצא גם על שולי הגליונות של מגלות־קסמים יוניים שבמוזיאום הבריטי• אלה האחרונים אמנם נכתבו גם הם באותו הזמן בערך׳ שבו נבנה בית הכנסת הגלילי (במאה השניה או השלישית)׳ אבל כל קמיע וצירופי־קסמים׳ שאנו מוצאים עכשו׳ ודאי שהם העתקות מכתבים כאלו יותר עתיקים• הרי אין לשכוח׳ שהמגיה היא הבריה היותר משמרת בעולם• אין לשנות בקמיע׳ בציוריה וצירופי אותיותיה׳ אף קוצו של יוד׳ אם אינם רוצים׳ שתפסל ותאבד את כל כהה• השנוי היותר קל בשרטוט׳ התרשלות כל שהיא בהעברת הקוים והתלכדותם זה לזה׳ כבר גורמים לבטולה הגמור של כח השפעתה• נזכור נא את הפינטגון׳ או ציור הקסמים בעל חמשת הקצוות׳ בסף חדרו של פויסט׳ שלא היה מרושם כהוגן׳ ועל ידי כך ניתנה היכולת למפיסטו לקרוא ע״י השבעה את העכבר׳ שעוד הוסיף לטשטש את הקוים עד שבטל כחו לגמרי• יוצא׳ איפוא׳ שאם אנו מוצאים את הציור בעל שש הקצוות אפילו בכתבים מאוחרים של צירופי הממה׳ ודאי שהוא מסור להם ממסורת יותר קדומה• ואולם סימבולים ממין זה משמשים תמיד לתכליות שונות• קודם כל יש בצורות הנדסיות כאלו הוראה לרעיונות פלוסופיים ומטפיסיים והן משמשות בעיקר לכוונים מיסטיים• הם מחברים את המיסטיקה של המספרים עם המיסטיקה של הצורות• כוונים אלו׳ שמיחסים אותם לפיתגורום׳ מקורם בחכמת הסוד המזרחית׳ שהרי פיתגורוס עצמו הביאם משם ביחד עם שאר תורות ולמודים שרכש לו שם• אם כבר היו חכמות אלו גם בארץ־ישראל ובמצרים עוד לפני פיתגורוס ובית מדרשו׳ - קשה להגיד בבירור; אין זה מן הנמנע׳ ומה גם לאחרי שנודע לנו׳ כי מיסיונרים בודדהים כבר עברו בארצות אלו בימים קדומים והללו ודאי הביאו עמם׳ ביחד עם תורתם׳ גם אותם הכוונים במספרים וצורות• צריך לזכור שאותיות האלפא־ ביתא משמשות גם למספרים וככה נוצרה מיסטיקה מכופלת׳ שעשתה כווניה גם באותיות וגם במספרים• אין כאן המקום לעמוד יותר על ענין זה• עד כמה חדרה נטיה זו לעמקי חיי

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.