Rimmōn · 1921-01-01 · 2 (1921) · p. Seite 45 (מה)

ושבעה פנים- בשבעים ושבע נוסחאות. ולפיכך אנו יכולים לדון על פי הנוסח רק על אופיו ותכונתו של הכשרון הספרותי הנתון לפנינו׳ אבל בשום אופן לא על יסודי אמונתו׳ שרשי נפשו ושאיפות רצונו. כי אמונה אחת ורצון אחד יכולים להתגלות לפנינו בפנים שונים׳ בצורות שונות׳ באופני־יצירה שונים ובדרכי למוד שונים. לכל יוצר דרך מיוחדת שלו ואופן־התגלות שלו. זהו הנוסח, אבל ר ק הנוסח ולא יותר. אל נא נהיה מפריזים גם בבחינה זו. הנוסח נותן לנו מפתח רק להערכה ספרותית בלבד ובשום אופן לא להערכה אישית וצבורית• משה קליינמאן איזו הדרך שיבור לו הסופר במלחמתו כנגד הגוזמא וההבאי׳ המצויים כל¬ בך בחיינו ז — על שאלה זו אין להשיב כלל׳ כי לא בבחירה הדבר תלוי. אין סופר בוחר לו את דרכו בספרות ואין הוא בן חורין לשנות את דרכו ולהחליפה באחרת. רוח הוא באנוש והיא מנהגת בו׳ לא הוא בה. אם שאר־רוח וכשרון יש באדם ואם כשרונו ושאר רוחו מציקים לו לתפוס את עט הסופר׳ הרי הוא תופסו שלא מרצונו ושלא מבחירתו והוא מעלה על הספר את אשר יצוו עליו רוחו וכשרונו ובאותו נוסח שהם מנסחים לו. מה שמוטל עלינו לדעת הוא רק זה׳ שכפטיש יפוצץ סלע׳ כך מתפוצצת מחשבתו והרגשתו של היוצר הספרותי והן מתגלות לנו בשבעים מתוך התג״ך של רייכלין* כ״י א׳' קארלסרוה^ ביפליוודקת־רייכלין. From the Bible Codex Reuchlin I. Reuchlin Library. Karlsruhe. ארתור שניצלר למלאות ששים שנה להולדתו• במטבע חריף כל־כך׳ עד שדור שלם כיוון את הסתכלותו על־פיו ולקח את דמויותיו למופת לעצמו׳ אלא את כל אפיו של זמנו תפס והציג לעומתו רעיון־חייו הוא• שניצלר העמיק שאלה כלפי הגורל׳ ואם אמנם נרתע לאחוריו בפני פתרון אחרון לא הסתפק מעולם בתשובה מבוהלת וקלת־דעת• שניצלר נחל את יצירתו מתוך הרגשת כל הסכנות האורבות לדקות יתרה של הנפש׳ מתוך הנאה טבעית למראה בריות מסוכנות ומשתעשעות בדברי־סכנה׳ מתוך הבנת הגוונים והגלגולים המרובים שבנפש האדם׳ מתוך תפיסת היותרת שברוח ובחושים• יצירתו נתפתחה על ידי טענות ומענות כלפי תביעות וספקות׳ הנוגעים לתוך־תוכו של הרגש העצמי באנושיות החדשה• המות והאהבה הם שני הנושאים הגדולים׳ החוזרים חלילה ביצירתו של שניצלר• יצירי־רוחו שואלים לטעם החיים ואמתותם לנוכח פני המות ובשעת תאוה סוערת• בוה לכאורה גבוריו של שגיצלר כולם בחורי־ חמד נעלסים הם׳ באהבה שמן חלקם ויתרון הכשר אמנות להם׳ אלא שעל־פי רוב דעתם קלה• מסוגלים הם לשחוק וללגלוג-וללגלוג על עצמם בכלל- אם משא־החיים מעיק עליהם׳ וקצת מרה־ שחורה שיש בהם לא באה בעיקרה אלא לקרר את דעתם כשהם מונים עצמם בטענת שטחיות׳ ואין בה כדי ליטול מהם הנאת־החיים• בצד הגבורים הללו אנו מוצאים אצל שניצלר יפהפיות מבנות מרום עם הארץ וילדות־חן מבנות הפרוור׳ והגבורים הצעירים פוסחים על שתי הסעפים בין אלו לאלו• עוד אנו מוצאים אצלו פקחים באים בימים׳ על פי רוב קפדנים׳ שלעומתם טיבם של הגבורים המרכזיים בולט ביותר• וכל כמה ששניצלר מזקין אף יצירי־רוחו יוצאים מגדר הבחרות׳ אבל בעיקרם אין הם משתנים• וכעת מתגלית ביותר עצמיותם של חייהם וערכם לאותה תקופה׳ שעוררה את שניצלר ליצירה• לא רק את הטפוסים של ווינא עיר מולדתו בלבד טבע שניצלר *