Mannheim
Compact Memory

Rimmōn · 1921-01-01 · 2 (1921) · p. Seite 43 (מג)

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Rimmōn
Volume
1922 - תרפ״ב
Issue
2 (1921)
Date
1921-01-01
Page
Seite 43 (מג) (sequence 51)
Language
Hebrew
Belongs to
journal issue
OCR quality
62% known words query
IRI
…/4926100-6614011-6350627--124-4926221
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

אידיאלים אנושיים׳ תרבותיים? אמנם כן׳ אידיאלים תרבותיים היו לו׳ תרבותיים סתם׳ ואולם מעולם לא התכוון לתרבות זו או אחרת: תבוא עבודתו בתור עורך ותעיד על כך• "היום" בצעירותו שאיפה תרבותית עמדה לפניו׳ מתחלת יצירתו עד סוף ימיו׳ ולא מקרה בלבד הוא זה• שי• ל• קנטור עמד על גבו ועל ידו: אף הלה שואף היה למטרות תרבותיות׳ אף שמעולם לא עמד בעצמו ולא העמיד את האחרים על טיבה של אותה תרבות• כל ההוצאות הספרותיות׳ שעמד המנוח קרוב להם - והרי כמעט לא פסק כל ימיו מהיות עורך בישראל - חותם של תרבות סתם טבוע עליהם ולא של תרבות מסוימת• כמו שבמלחמתו לא עמדו מטרות מסוימות לפניו - כלום מטרה מיוחדת עומדת לפני האביר במלחמתו התמידית כנגד הכל? - אף בשאיפותיו הספרותיות והתרבותיות כך• האדם ו ע ל י ת ו? ידוע ידע את טיב האדם ואת חולשתו׳ את קטנותו האמתית ואת גדולתו המזויפת• שונא היה את האדם בדברו רמות וגם בשעה ששופך את שיח לבו בלחש - שניהם אינם אלא בריה אחת קטנה ודלה׳ ואין בין שני הפרצופים שבהם מתגלית בריה זו בעולם ולא כלום• הלשון העברית? הרי היה אחד מכהניה החשובים ביותר׳ אולם לא קרא עליה ברבים׳ לא הכריז על אהבתו בקהל• וכשראה שמחבבים אותה ברבים וברשות הרבים שפך עליהם את לעגו המר• ידוע ידע טיבה של אותה חבה צעקנית שוקית• והרי מרובים היו אוהביה בדורו וכלום יהא שר את שירת הרבים השנואים עליו? ת ח י ת ה א ו מ ה? אין האומה אלא צירוף של יחידים׳ ואין האומה הישראלית אלא צירופם של בני ישראל׳ וכלום זכאים אלה לתחיה? הפינים׳ הפולנים׳ ואף הצוענים תקוה להם ופדות להם ואולם אלה "משלנו" היש להם תקוה? להוכיח׳ לצעוק חמם? - רק המאמינים כשרים לכך• ולא בין המאמינים ימנה חלקו! מי היתה מלכת לבו וגברת חלומותיו׳ שעליה מסר את נפשו במשך כל שנות חייו הסוערים? כלום אהיה מגלה סוד? תבוא הספרות העברית של ארבעים השנים האחרונות להעיד על בנה׳ על דוד פרישמאן! צבי וויסלבסקי הצום׳ המביא בסכנה חיי עיר שלמה ז ילד עני עזוב׳ שאינו יכול לעמוד בפני הרעב המציק לו וכוסס את מצת האפיקומן ז אב המזכיר בשעת הזכרת נשמות את בתו שהלכה אחרי אלהים זרים - אלה הם כדאים לחמלה• ויש שנלאה היה מלבדות דמויות טעונות רחמים ומעין זה היה נשפך במקום מבועו: באו שיריו הליריים שכולם אינם אלא צעקת־עזרה אחת לעצמו׳ לחולשתו׳ ליסוריו הנחנקים• לא ינוח ולא ישקוט האביר׳ מנוחה רחוקה ממנו• אל הלאות והעיפות יתנכר• תמיד עז ומוצק׳ חי ורענן׳ הידים מתוחות והשנים בריאות וחזקות• צער העולם צערו ואת בירון משורר צער העולם יביא במנחה לאהובתו• כל אביר - יהיה בן עם ומדינה איזה שהוא - אח הוא לו• כשהאירה דמותו הטרגית של ניצשה את העולם התרבותי הדליק פרישמאן את פנסו בספרות העברית׳ וגאולה מצאה מליצתו הנשגבה של ניצשה "בכה אמרזרטוסטרא" של פרישמאן; את היינה האהוב לו הוא מכנים לאוצרו׳ את ג׳ורג׳ אליוט ילוה במסע־דמיוניה על־פני מרחבי יהודה וגלותו׳ רבינדר נט טגורי הסנטימנטלי בדור של קהות ואכזריות כדורנו הוא פורש לפנינו ז את צערו של נזיר מתלבט ביסורי תאותו שמצא אצל אנטול פרנס קפץ והרימו על רגליו והעמידו ברחוב היהודי• בעודנו צעיר לימים לקח את לבו שפילהגן הרומאנטי ו״על שפת הים" הורק אל הלשון העברית׳ "ביריניקה" נתגיירה גיור שני על ידו• הילדים׳ אלה התינוקות שלא חטאו לא כלפי אלהים ולא כלפי עצמם׳ זכו בעיניו של ה״אב" הזועם הזה׳ להם יביא פעם בפעם בשובו ממרחקים מתנה: את אנדרסן בראשונה ולבסוף את גרים• וכלוחם אמתי עברו כל ימי חייו ואף הימים האחרונים בתוכם• אומרים: כשימי גסיסתו קרבו׳ עסוק היה בתרגום דרמותיו של שקספיר• אלמלי הייתי חושש לכבודו של המת הייתי אומר: מצאו את פרישמאן מת ובפיו שקספיר המפרפר• די היתד■ גברת לבו ומלכת רוחו של פרישמאן? ה א ו מ ה ז¬ זו לא הכיר ואותה לא ידע• מה עליה להיות וכיצד עליה לחיות - עצות ותרופות לא נמצאו בצקלונו וכשנשאל בדבר - עגה׳ שאינו יודע מה לענות• על אידיאלים ספרותיים דבר הרבה: "הלא כה דברי: טעם טוב ועוד׳ דבר זה היה תובע מפקידה לפקידה׳ במרירות׳ בזעף ובכשרון אולם פקח היה האיש ביותר ולא האמין אמונה יתרה בכחן של הפרפראות האלה• כלפי הגוזמא ו ה הב אי מלא אפקטים דרמטיים חזקים ועד היום אין אנו חשים אם כל עומקם ובליטתם של הרגשות הדרמטיים אלא כשאנו מתיחדים עם חזיונותיו של העולם העתיק•' מכל משפחות בני האדם נוטים עמי המזרח ביחוד לגוזמא והבאי׳ להפרזת ערכו של כל חזיון ריאלי׳ של כל דבר מתרחש בעולם• יתר על כן: עלולים הם למעוד לגמרי מעל שטח עולמה של המציאות הריאלית ולהתפש במצודותיו של עולם מלא דמיון והזיה׳ ודוקא את העולם ההוא הם רואים כמציאות מוחלטת׳ ודוקא שם הם חשים עצמם בטוב ונותנים דרור לנפשם הלוהטת לרחף על פני עולמות רחבים וגדולים׳ לחבק זרועות עולם ולצרף צירופי הויה׳ שנעשית להם סבורה ומקובלת כהויה ממשית׳ ריאלית• ודוקא בצירופים דמיוניים אלו אתה מוצא לפעמים הגיון עמוק וחודר׳ דוקא שם מוצא שבלם הטבעי מקום להתגדר בו בחריפות מיוחדת ובכח שופט חרוץ• הגוזמא וההבאי הם תבונות אופיות לכל המון• ההמונים מתפעלים ומתרגשים בנקל והם נכונים לראות לא לבד את צל ההרים כהרים׳ אלא אף תלי עפר קטנים כהרים גבוהים ועצומים! צריך רק להלהיב קצת את דמיונם במלים וציורים התופשים אותם בלבם• כשרון האנליזה וההערכה הנכונה מתפתח רק על־ידי ההשכלה׳ על־ידי הלמודים המחנכים את שכלו של האדם ומרגילים אותו לתפוס כל דבר מצדי צדדיו׳ לספור ולמנות לא רק את בל גורמיו וסבותיו אלא גם את מדת כח ההולדה שבו׳ את ערכו בתור גורם חדש להוליד תולדות חדשות בעולם• האדם הקדמוני היה מתפעל ומתרגש מכל מראה עיניו׳ לרגל כל חזיון טבעי שהופיע לפניו ראשונה׳ והיה רואה בהם יצירתם או חורבנם של עולמות שלמים• כל מקרה וכל פגע קל שבקלים היה מתרשם בלבו כאסון נורא ומעורר בו חרדה על קיומו• כל חזיון מרהיב לב ומשמח נפש היה מתקבל אצלו בהופעה אלהית׳ המרוממת את האדם למדרגת בן השמים ומלך העולם• על בן היה העולם העתיק

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.