Rimmōn · 1921-01-01 · 2 (1921) · p. Seite 40 (מ)

ביומו של משיח״(ב״ר פי״ב. ויק״ר פ״כ. ילקוט שמעוני ח״ב רתצ״ט). ואז- ביום הגדול ההוא- יתקבצו כל בני ישראל- גם "עשרת השבטים" האובדים והנדחים וישובו כל שנים־עשר השבטים לתחיה. "ויקיפו אותם ענני הכבוד והקב״ה הולך לפניהם" (אותות המשיח). רק קוים אחדים מן המסתורין במקרא בתלמוד ובמדרש נסיתי למסור פה. וכשנסכם את כל אלה- כשנעבור על כל הרעיונות השונים שהזכרנו נכיר בהם תיכף את הקו המסתורי הישר ההולך ועובר דרך כל התקופות הגדולות מזמן כתבי־ הקודש עד זמן התלמוד והמדרש. ובתוך הזמן הארוך הזה עוד נתגדל ונתרחב ונתעמק ונעשה בתלמוד ובמדרש לאילן גדול רב הענפים ושרשים. ואותו החזון שאנו פוגשים בתנ״ך אנו פוגשים גם בתלמוד: יחד עם החוקים הרבים השכליים ופקחיים- יחד עם החשבונות ומתן־שכרה בצד כל מצוד, ומצור,» חוקה וחוקה- אנו פוגשים מצד השני את עומק המסתורין- את הסוד האלוהי הצפון בקרב נפש האיש־הישראלי והתדבקותה הפנימית באלהים: את הקשר החזק והקדוש שבין אלהים- התורה וישראל« את אלה קדושי האומה ונביאיה שבאו בסוד אלוה ומחזה שדי חזו. גם בתלמוד אגו פוגשים בצד החוקים והדינים והגזירות הרבים למיניהם גם מסתורין עברי עמוק וחזק! מסירות נפש עד ביטול היש לאלהים ולתורתו! אנו פוגשים בקדושי עליון שחזו מראות אלהים ומלאכי עליון היו מבאי־ביתם; וסוד אלוה היד־! שפוך עליהם. התלמוד נחתם אבל המסתורין שבו לא נחתם עמו- אלא הלך את דרכו הלאה- הלוך והתפתח- הלוך וכבוש לו דרכים חדשות עד שנתגלה בעצם תקפו בקבלה הספרדית ובקבלה האשכנזית: העיונית והמעשית. עליו נבאו מראש חוזי ישראל- ואת פעמי המשיח ראו נביאי־יה. אבל אותו "הקץ" טמיר ונעלם- סתום וחתום בגושפנקא של הקב״ה: .׳כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה (ישעיה ס״ג). ללבי גליתי- למלאכי השרת לא גליתי" (סנהדרין צ״ט). וליחידי סגולה- בחירי יה- נגלה הסוד הקדוש הזה ואתם נשאר סתום וכמוס וכשבקש יעקב לגלות לבניו את "הקץ" נסתלקה ממנו שבינה (פסחים נ״ו). ולעת קץ יתגלה ר,"משיח" ויופיע בהדר גאונו- ועד העת ההיא הוא טמיר ונעלם בגנזי מרומים. והוא סובל- נגוע ומוכה. "יתב ביני עניי סובלי חלאים". ומכאוביו גדולים ונוראים. "חבלו של משיח". כי חטאת עמו הוא סובל ועוונותיו הוא נושא. »אין סוף לומר מה יסורים מתיסר (משיח) בכל דור ודור לפי עוונות הדור״! "גשמות של צדיקים משוטטין בעולם וכיון שרואים אותן בני אדם המדוכאין ביסורין וסובלין יסורין בשביל קידוש השם ורואין גם־כן רשעי הדור הגורמין אריכות הגלות- באות ומגידין למשיח. מיד נכנם משיח להיכל אחד בגן־עדן הנקרא היכלא דבגי מרעין. מיד נכנס לשם משיח ומקבל על עצמו כל כאיבין ויסורין דישראל שיבואו עליו. ואלמלא שהוא מקבל מישראל היסורין לא היה אדם מעולם יכול לסבול היסורין על עונשין דאוריתא. וכשהיו ישראל בארצם היו מסלקין היסורין וכל מרעין בישין על־ידי הקרבנות אבל השתא משיח מסלק להון. וכתיב והוא מחולל מפשעינו" (פסחים קי״ח. פסיקתא רבתי פל״א. ילקוט ראובני)• וגדול מאד הוא המשיח: עוד טרם נברא העולם נברא שמו וכבר בהתחלח היצירה היה רוחו שט ומרחף- וכל העולם לא נברא -אלא למשיח". הוא גדול מאבות׳ ממשה וממלאכי השרת. (ילקוט שמעוני ח״א מה. ח״ב תשע״ו. ב״ר פ״ח). בימיו ישוב הבל לשלימות וכל הדברים שנבראו "על מלאתן" קודם החטא ונתקלקלו ונפגמו אחר החטא- חוזרים לתקונם על־ידי המשיח ואותו האור הגדול בששת ימי בראשית שנגנז אחר חטאו של אדם הראשון יתגלה ויאיר כבראשונה ד״ר ש• א• הורודצקי יי־יית י• yww י■«— w v'ry/p; מתוך התנ״ך של רייכלין- כ״י א׳- קארלסרוה- ביבליותיקת־רייכלין. From the Blble Codex Reuchlln I. Reuchlln Library. Karlsruhe.