Rimmōn · 1921-01-01 · 2 (1921) · p. Seite 39 (לט)

לרדת משמים ארצה ולבוא ולעלות בקרב ישראל; הגיעה שעתה של אותה האגודה המשולשת הקדושה׳ הקב״ה וישראל והתורה שתתאגדנה ותתאחדנה יחד לקשר נכון וקיים. ומשה הלא היה מוכן ומזומן מני אז לתפקיד הכביר והעריץ הזה להיות המתווך בין אלהים וישראל׳ בין התורה וישראל. אז נתגלה אליו אלהים »בלבת אש מתוך הסנה". מן הפגישה הראשונה הזאת בין אלהים ומשה מתחילה תקופה חדשה בחיי משה. מני אז מתגלה אליו אלהים כפעם בפעם. כל שעה ושעה שכינה מדברת עמו ואינה קובעת לו זמן". ואלהים בכבודו ובעצמו מחנך אותו לאותו השנוי הגדול שנעשה בחייו: »טירון היה משה לנבואה אמר הקב״ה אם נגלה אני עליו בקול גדול אני מבעתו׳ בקול נמוך בסוד הוא על הנבואה׳ מה עשה: נגלה עליו בקולו של אביו" (שבת פ״ז. שמו״ר פ״ג). למדרגה שאין למעלה ממנה הגיע משה אחרי שעלה אל אלהים לקבל את התורה. ״משה איש האלהים" - "בשעה שעלה לרקיע איש׳ ומהו איש לפני המלאכים שכולהן אש? בשעה שירד מן הרקיע א ל ה י ם " ושם ברקיע עלה בידו להתגבר בוכוחו נגד המלאכים שחפצו למנוע את ירידת התורה על־ ידי משה ארצה ויוכל להם. מני אז נעשה משה - אלהים. מני אז היה אלהים שוכן בו׳ בביתו תמיד. הוא "הניח את העליונים ובא אצל משה• והיו מלאכי השרת באין לומר הימנון לפניו והוא נתון אצל משה. וכן השמש והירח והכוכבים באים להשתהות לפניו וליטול רשות לצאת להאיר לעולם וכו׳. שאלו לחיורת איפוא הוא כסא הכבוד? השיבו אלו: לכו אצל משה" (דב״ר פ״א. שבת פ״ט. שמו״ר מ״ה). מגי אז ראה משה מה שאין אחרים יכולים לראות: "כל הנביאים נסתכלו באספקלריא שאינה מאירה... משה רבנו הסתכל באספקלריא מאירה"; ומני אז הבין הוא׳ משה׳ מה שאין אחרים יכולים להבין: "חמשים שערי בינה נבראו בעולם וכולם ניתנו למשה בסיני חסר אחד שנאמר: ותחסרהו מעט מאלהים" (נדרים ל״ח. יבמות מ״ט). רק מעט מאלהים... אבל גם "איש־אלהים" זה מוכרח היה לעזוב את העולם ולשוב אל אלהיו אחרי שמלא את תפקידו הגדול על הארץ. הגיע זמנו להפטר מן העולם. אבל לא מלאך־המות אף לא מיכאל וגבריאל יכלו לקחת את נשמתו ממנו כי אם הקב״ה בכבודו ובעצמו»נטל את נשמתו בנשיקת פה" (דב״רפ״א). משה מת ויהושע הכנים את ישראל לארץ־ישראל. ומני אז התחיל העם הזה ללכת בדרכו המיוחדה לו; דרך מלאה הרפתקאות ומאורעות רבי־עלליה; דרך מלאה צורי מכשול ותהפוכות רבות ושונות; בדרך האחרונה הזאת עלה וירד ושוב עלה וירד. כפעם בפעם עזב את אלהיו ויט ויתע מני דרכו וכפעם בפעם יסר יסרהו אלהיו מבית ומבחוץ על עזבו אותו ואת תודתו. כה נעשו חייו הארוכים לשלשלת גדולה של צרות הבאות זו אחר זו. גלות אחר גלות׳ שעבוד אחרי שעבוד. וכל אלו הגלויות׳ וכל אלה השעבודים וכל אלה הצרות וחיסורים אינם אלא כדי לברר וללבן לצרף ולזקק את ה״עם הנבחר" הזה ולהכינו ליום האחרון הגדול׳ ליומו של המשיח. כי "יסורין ממרקין עוונותיו של אדם וגלור־ז מכפרת על הכל" וזו דרכו של העם הזה מני אז ש״אין חוזרין למוטב אלא על־ידי יסורים" (ברכות ה׳. סנהדרין לז• מנחות נ״ג). ואותו היום הגדול׳ יומו של משיח בוא יבוא ב״אחרית הימים"• באותה שעה שאלהים חידש את בריתו שכרת עם אבות האומה׳ עם האומה עצמה׳ ברית עולם׳ התאחדות והתקשרות נצחית על־ידי התורה; בשעה זו׳ מספר המסתורין המדרשי׳ "נשתתק כל העולם". הס כל העולמות והיצירות החומריות והרוחניות׳ מפני אותה האהבה הגדולה והכבירה׳ האהבה הרוחנית האצילית׳ שהראה הקב״ה לישראל במסרו לו לאות ברית את תורתו׳ בתו חמדתו. בשעה זו "צפור לא צווח- עוף לא פרח׳ שור לא געה׳ אופנים לא עפו׳ שרפים לא אמרו קדוש׳ הים לא נזדעזע אלא העולם שותק ומחריש ויצא הקול: אנכי ד׳ אלהיך׳ וקול אלהים זה היה ״הולך מסוף העולם ועד סופו״; "ונחלק לע׳ קולות׳ לע׳ לשון׳ כדי שישמעו כל האומות וכל אומה ואו!,ה שומעת קול בלשון האומה ונפשותיהן יוצאות"; ואותו קול־ אלהים "יוצא אצל כל ישראל וכל אחד ואחד לפי כחו: הזקנים לפי כחן׳ הבחורים לפי כחן והקטנים לפי כחן והיונקים לפי כחן ואף משה לפי כחו"(שמו״ר פ״ה ופכ״ט. זבחים קט״ז)• כה נתחדשה הברית העתיקה בין אלהים וישראל ובמקום ברית השנים׳ אלהים וישראל׳ שהיתה עד מעמד הר סיני׳ נעשתה מעתה ברית משולשת׳ אגודה משולשת׳ הקב״ה׳ תורה וישראל• ישראל נעשה מעתה על־ידי קבלת התורה קדוש וטהור כאלהים ותורתו. הוא נעשה כמו האדם הראשון קודם החטא. כן "ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן" של נחש הקדמוני שהטיל בחוד, והם נעשו טהורים מכל חטא ואף מסבל ירושת החטא... הם נעשו אז כמלאכי אלהים החיים לנצח. "מה עשה הקב״ה במתן תורה הביא למלאך המות ואמר לו: העולם כולו ברשותך חוץ מאומה זו שבחרתי בה" ועל־ ידי כחם הרוחני הגדול נעשה גם מושיעם וגואלם׳ משה לכח רוחני גדול כל־כך שאפילו מיכאל וגבריאל "מלכיהון דמלאכיא"׳ "לא היו יכולים להסתכל בפניו של משה" (ילקוט שמעוני ח״א פכ״ח. במ״ר פט״ז. שיר רבה פ״ג) משה רבנו׳ הוא שהתורה מעידה עליו: "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה" (דבריכם ל״ד)׳ נעשדה בתלמוד ובמדרש לטפום שכולו מסתורי. אם האבות היו הראשונים שאלהים כרת על־ידיהם ברית בינו ובין בני ישראל׳ הנה משה רבנו הוא שניתנה על ידיו התורה לישראל; הלא הוא המתווך בין אלהים וישראל במעמד הר סיני׳ ועל ידיו הלא נחתמה ה״אגודה המשולשת״-אלהים׳ התורה וישראל. משה רבנו הוא כולו סודי׳ כולו רוחני׳ כולו מסתורי. הוא אך נולד וראה את אור העולם בפעם הראשונה והנה "נתמלא כל העולם אורה". וכשיצא בפעם הראשונה אל אחיו "ראה ברוח הקודש" את הנעשה בסתר. והיה "נמלך במלאכים" וכשבא ליתרו במדין מצא שם בגן את "מטה אלהים" שהיה "של סנפירינון וחקוק עליו שם המפורש". הוא המטה ש״נברא בין השמשות" ונמסר לאדם הראשון בגן־עדן ואדם מסדו לחנוך וחנוך לשם ושם לאברהם ואברהם ליצחק ויצחק ליעקב ויעקב הוליכהו למצרים ושם נמסר ליוסף וכשמת יוסף "נטלטל כל ביתו וניתן בפלטרין של פרעה׳ ויתרו שהיה אחד מחרטומי מצרים לקחהו ונטעו בתוך גנו ולא היה יכול לקדב אליו עד שבא משה לארץ מדין ונכנס לתוך גן ביתו וראה את המטה וקרא את האותיות שעליו ושלח ידו ולקחו" (שמו״ר פ״א פ״ה; פרד״א). והנה הגיעה שעתה של האומה הישראלית ושל אלהיה שירד אתה יחד בגולה׳ להגאל; הגיעה שעתה של התורה