Rimmōn · 1921-01-01 · 2 (1921) · p. Seite 37 (לז)

שביהדות שלא יתאבן ויאבד את ערכו הפנימי; הוא משגיח תמיד בעין פקוחה על הנעשה בקרב היהדות הרשמית וכפעם בפעם מעורר בד. חיים ותנועה׳ רגש דתי ומסתורין דתי• המסתורין העברי עשה את דרכו מן התנ״ך דרך האפוק¬ ליפסה הישראלית׳ נגע בנצרות ושב משם ויכבוש לו דרך חדשה והלך הלוך והתפתח בתלמוד ובמדרשים הנלוים לו• כמו שבאפוקליפסה הישראלית לא נשאר המסתורין העברי רק על אדמת ישראל מקור מחצבתו כי אם על־ידי השפעתו וכהו העצום כבש גם את רוח היהודים בגולה׳ במצרים׳ כן אנו מוצאים את המסתורין התלמודי גם על אדמת ישראל וגם בנכר: בתלמוד ירושלמי ובתלמוד בבלי) כמו שהשתדלו מני אז לכסות ולהליט את המסתורין העברי לבלי לפרסמו ברבים (דניאל׳ עזרא ד׳) כי לא כל אחד ראוי ונכון לכך לבוא בסוד אלהים ובמסתרי היצירה׳ כמו כן הזהירו והזהירו בעלי התלמוד על זה: "אין מוסרין סתרי תורה אלא למי שיש בו חמשה דברים: שר המשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש") "אין דורשין- ולא במעשה בראשית בשנים ולא במרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו" (חגיגה י״א ע״בז י״ג ע״א)• כלל היה בידם לבלי לגלות את הדברים ש״הן כבשונו של עולם" ברבים כי אם ליחידי סגולה• המסתורין התלמודי הוא׳ כאמור׳ ההמשך של המסתורין התנ״כי והאפוקליפסה הישראלית• אלהיהם הוא אלהיו׳ אל יחיד ומיוחד הכולל ומקיף את הבריאה כולה ומתאחד ומתאגד אתה) הוא "מקומו של עולם" והוא "מלא את עליונים ותחתונים"(שוחר טוב כ״ד! תנחומא נשא) הוא נשמת העולמות׳ עליונים ותחתונים׳ הרוחניות והגשמיות והוא דומה לנפש שבגוף האדם: «מה הנפש הזו סובלת את הגוף כך הקב״ה סובל את עולמו (שם)• ואלהי ישראל זה המיוחד במהותו׳ בהתבודדותו׳ בהתאצלותו בתוך הבריאה׳ הנה הוא מתגלה לבני אדם בפגים שונים "לפי כל עסק וכל דבור׳ היה נראה להם (לישראל) בים כגבור עושה מלחמה ונראה להם בסיני כסופר מלמד תורה ונראה להם בימי שלמה לפי מעשיהן: מראהו כלבנון בחור כארזים ונראה להם בימי דניאל כזקן מלמד"• והראה להם הקב״ה פנים שונות "פנים זועפות׳ פנים מסבירות׳ פנים בינוניות׳ פנים שוחקות" וכדי שלא יחשבו ישראל שהרבה רשויות הן "אמר להם הקב״ה אע״פי שאתם רואים כל הדמויות הללו אנכי ד׳ אלד.יך״) "אני אני הוא שבים אני הוא שבסיני"(ילקוט שמעוני ח״א רפ״ו)• הרעיון המסתורי הזה: אלהים בעל פרצופים שונים׳ כלומר׳ יחיד במהותו ומתחלף ומשתנה בהתגלותו הוא הוא הרעיון של המסתורין העברי הקדמוני• אותו אנו מוצאים עוד בתנ״ך במקורות היותר עתיקים• הוא אלוה התנ״כי שאמנם יחיד הוא במהותו אבל כשהוא עוזב את בדידותו ומתגלה לבני אדם או בתוך היצירה שלו הוא מתגלה בפנים שונים ומשונים: רוח׳ מלאך׳ איש׳ כבוד׳ חכמה ועוד ועוד• ואחת מן התגליות־אלהים שבתלמוד היא שקראו לה בעלי המסתורין בתלמוד ובתרגומים בשם שכינה• הם חזו את אלהים בתור אשה׳ אלהות שבאה לשכון בתוך הבריאה ובקרב בני האדם• שכינה זו אינה מהות רוחנית נאצלה מן אלהים ועומדת ברשות עצמה ושיש לה תפקידים מיוחדים כי אם היא ובחסד וברחמים׳ וארשתיך לי באמונה וידעת את ד׳" קורא הושע בשם אלהים! "אהבת עולם אהבתיך" קורא ירמיה בשם אלהים• והאהבה הזאת גדולה כל כך עד שנכון הוא לכרות אתו "ברית חדשה"׳ ברית יותר חזקה מאותה הברית אשר כרת את אבותיו ביום הוציאם ממצרים• ואותה הברית תהי חקוקה בקרב ישראל ועל לבו תכתב• ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר: "דעו את ד׳׳ כי כולם ידעו אותו למקטנם ועד גדולם" אומר ירמיה בשם אלהים וישו גם הוא מבטיח וחוזר ומבטיח "ממלכת השמים על הארץ" ואותה "ממלכת השמים" של ישו היא היא אהבת אלהים לישראל של הנביאים הנזכרים• כי גם הוא כהושע וירמיה חשב שרק על־ידי אהבת אלהים לישראל והתקשרותם והתדבקותם יחד תושע האנושית כולה• "כי הישועה מן היהודים היא"• ואת גילויו בחיים׳ בעבודת האדם יום יום׳ מצא המסתורין העברי ב א י ס י י ם אמנם עבודות מסתוריות היו גם אצל היהודים הקודמים: כל אלה הקרבנות וזריקות הדם׳ כל אלו הטבילות הריקות המים על הגוף כדי לטהר על־ידי זה את נפש האדם מחטאותיה ועוד כאלה וכאלה מעידים למדי על המסתורין שבהם• אבל עובדות מסתוריות כאלו נעשו ביחוד על ידי "יחידי סגולה"׳ הכהנים שבעם• לא כן האיסיים׳ אלה היו כתה מיוחדה׳ בת ארבעת אלפים איש בערך׳ שהקדישה את עצמה כולה לד׳• לא רק שהאיסיים עסקו יום יום בלמודים נסתרים׳ כנראה׳ בספרי האפוקליפסה הישראלית והתעסקו יום יום במסתורין העברי המופשט׳ העיוני׳ כי אם גם ע ש ו את מעשיהם החילוניים והדתיים על־פי רוח המסתורין העברי• לא היה אצלם שום דבר פשוט׳ חילוני• כל מעשיהם היו מוקדשים לאלהים׳ הכל נעשה על ידם על טהרת הקודש• הם היו הראשונים שהקדישו את האכילה והשתיה לשם אלהים והביטו על כל אלה כעל קרבן לאלהים׳ ועל השולחן כעל מזבח אלהים ועל אלה המסובים בשולחן ונהנים מן האכילה כעל כהני אלהים• זהו הרעיון המסתורי הגדול שאפשר לאדם להתחבר עם אלהים על־ידי האכילה שאת יסודו אנו מוצאים עוד ב״לחם הקודש"׳ "לחם הפנים" שהלך ומצא לו מקום אחר־כך בנצרות׳ בקבלה ובחסידות• בתקופה זו החלה הנצרות להתפתח• בראשונה עמדה תחת השפעת שניהם: המסתורין העיוני של היהדות-האפו־ קליפסה׳ והמסתורין המעשי מיסודם של האיסיים• יוחנן המטביל וישו קרובים היו ברוחם ובמעשיהם לאיסיים• אבל אחרי שהתפשרה הנצרות עם המסתורין האלילי׳ כי רק באופן כזה אפשר היה לה לכבוש את לבות העמים האחרים׳ והמסתורין האלילי גבר בה על המסתורין העברי שבה׳ ונשתנה איפוא על־ידי זה גם המסתורין המעשי שלה׳ אז התרחק המסתורין העברי מן הנצרות וכבש לו דרך מיוחדה לו לבדו: דרך האגדה והמדרש׳ הקבלה והחסידות• כה הלך המסתורין העברי מני אז הלוך והבלע בקרב היהדות ונעשה לבשר מבשרה׳ לחלק חשוב ונעלה ביהדות באופן שאי אפשר לחשוב על קיומה׳ או יותר נכון על זכות הקיום של היהדות בלעדיה• ובה במדד. שהלכה היהדות ונתרחקה על־ידי סבות שונות׳ מן הנביאות׳ זו היהדות הרוחנית׳ ונעשתה ליהדות חוקית׳ מעשית׳ שכלית׳ בה במדד. נתעורר כפעם בפעם המסתורין העברי כדי להציל את הרוח האמתי