Rimmōn · 1921-01-01 · 2 (1921) · p. Seite 36 (לו)

קתו הסכוזוק העבדי במשך התקופה הגדולה הזאת של התנ״ך וד,אפוקליפסה קמו שלשה אנשים בישראל׳ כל אחד טפום מיוחד במינו׳ שנשאו בחובם רעיון מסתורי אחד גדול ועמוק׳ הלא הם: הושע׳ ירמיה׳ ישו מנצרת• ואותו הרעיון המסתורי הגדול שהיה היסוד להשקפותיהם על אלהים ואדם ויחוסם זה לזה והתחברותם והתאחדותם זה בזה היה: האהבה• אהבה אמתית׳ עמוקה מקפת אותך מכל צד ואתה כולך שקוע בה« אהבה שאינך יודע ואינך מרגיש ואינך רואה שום דבר זולתה: אהבת אלהים זו׳ אהבת זולתך זו׳ זהו הרעיון המסתורי הגדול המונח ביסוד שלשת אלה: אהבה לאלהים בלתי נראה׳ בלתי ממשי׳ כי אם רוחני• נאצל׳ אין־סופי׳ שוכן רחוק רחוק ממך׳ שם׳ שם בשמי שמים עליונים׳ להתקשר אתו; להתחבר אתו׳ להתאחד אתו ולהתקדש כמוהו ולהיות כמוהו ושהוא יבוא בקרבך׳ בלבך ובנפשך עד שגם אתה תעשה כמוהו לרוחני׳ לאלהים• הרעיון המסתורי העמוק הזה הוא הרעיון העיקרי של שלשת אלה הקרובים על־ידי זה ברוחם• מאורע אחד וסבה אחת היה לשלשתם יחד שעורר בלבם והעמיק בקרבם את הרעיון המסתורי של האהבה המוחלטת• שלשתם חיו בתקופות היותר נוראות שבאו על ישראל ושהיו שוות זו לזו: הושע חי בתקופת ההרס של "ממלכות בית־ ישראל"׳ ירמיה חי בתקופת החורבן הראשון וישו מנצרת חי בתקופת חורבן הבית השני׳ שלשתם ראו את העולם הגשמי ואת הכרוך בו« שלשתם ראו את הדברים הנוראים והמעשים הנוראים והאנשים הרעים והרועים והמורים התועים ומתעים: "כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלהים בארץ" מתאונן הושע• "הנביאים נבאו בשקר והכהנים ירדו על ידיהם ועמי אהבו כן" מתאונן ירמיה׳ "מנהיגים עורים הם"׳ הפרושים׳ הם סוגרים "בפני האדם את מלכות השמים" מתאונן ישו מנצרת« ושלשתם סבלו בגופם ובנפשם יסורים נוראים על־ ידי חטאת ישראל ומריו« ויעזבו את הארץ ואת האנשים ואת העם ואת כל אשר לו ויתרוממו למעלה מכל אלה׳ למעלה מכל מוחשי וממשי׳ וידרשו את הצדק המוחלט׳ את האהבה המוחלטת׳ היא המאחדת ומקשרת את האדם עם אלהים ואת האדם עם האדם• ומתוך אותו הרעיון המסתורי: התדבקות האדם באלהים׳ הולך ועולה עוד רעיון מסתורי גדול ועוד יותר עמוק: אהבת אל ה ים לישראל: אלהים׳ כביכול׳ מתגעגע לישראל׳ הוא דורש׳ מבקש את קורבתו׳ אי אפשר לו להתקיים׳ כביכול׳ בלעדיו• "וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט המסתורין העברי עתיק הוא כעם ישראל׳ הוא עצם מעצמותיו׳ מעולם לא נפסק חוטו• בימיו הטובים ובימיו הרעים של עם ישראל׳ בימי השלום ובימי נדודיו׳ בשבתו על אדמתו ועל אדמות זרים׳ תמיד היה הוא׳ המסתורין׳ קשור ומחובר עמו * תמיד היה הוא מלווה אותו על כל דרכיו בחיים• הוא פתח לפניו את השמים ושמי השמים ואת העולמות העליונים לאין קץ והוא גילה לו את תעלומות אלהים וסוד הנצח י הוא הרים אותו למעלה מן החיים הגשמיים׳ חיי שעה המלאים אבני נגף ומכשולים ויאוש אין־סוף והראה לו חיים רוחניים׳ נאצלים׳ חיי נצח׳ חיי אלהים« הוא השתדל לזקק את חומרו׳ את גופו ולעשותו לרוחני׳ לקדוש׳ לאלהים• על־ידי מאורעות הזמן הרבים והשונים קבל אמנם המסתורין העברי צורות שונות« על־ידי המשך הדורות הרבים נעשה לרב הצדדים וענפים׳ אבל יסודו ושרשו׳ רוחו הפנימי והעיקרי אחד הוא שהולך ועובר דרך כל התולדה הישראלית• עוד בתורת משה אנו מוצאים אותו׳ וביחוד אצל הנביאים׳ והספר האחרון של התנ״ך׳ דניאל׳ הוא כולו מסתורי! כל אלה הקדם המסתורים המפוזרים בספרי תנ״ך הקודמים לו׳ מצאו בו את מרכזם• בו נקבצו ונתגלמו בעצם תקפם• ויודע אמנם המחבר הנעלם של הספר הזה כי לא כל אחד ראוי ומסוגל לשמוע ולהאזין את סודות אלד,ים ולעמוד על סוד היצירה׳ "כי סתומים וחתומים הדברים עד עת קץ"׳ כמו שהמחבר הנעלם של הספר האפוקליפטי עזרא־ד׳ הזהיר לבלי לגלות את סודות אלהים ברבים כי אם ליחידי סגולה׳ וכמו שהזהירו על זה אחר־כך בעלי התלמוד והקבלה• הספר המסתורי הזה׳ דניאל׳ הוא הגשר המאחד שבין המסתורין שבתנ״ך ובין המסתורין שבספרי האפוקליפסה׳ שבהם׳ באחרונים׳ נתעמק המסתורין העברי עוד ביתר תוקף ועוז ונסתעף לכמה ענפים• הספרים האלה שרוחם הוא רוח יחזקאל הנביא ותכונתם ומהותם הן של הספר דניאל׳ הספרים האלה נשארו מחוץ לקובצי התג״ך אם כי גם'הם ברובם נכתבו בעברית או בארמית על שדמת ישראל ואם כי חלק אחד מן הספר האפוקליפטי חנוך נכתב בזמן חבור הספר התנ״כי דניאל• כנראה התגברו אז בין מסדרי התנ״ך הראציונליים והשפעתם היתד, חזקה לבלי להוסיף ולהכניס בקובצי התנ״ך חוץ מספר דניאל עוד ספרי מסתורין ונשארו איפוא מבחוץ• אבל השפעת הספרים הללו לא נחלשה על־ידי זה כי הרוח המסתורי שבהם חדר ובא לתוך הנצרות׳ האגדה׳ הקבלה והחסידות•