Rimmōn · 1921-01-01 · 1 (1921) · p. Seite 37 (לז)

-י ‘;! I!! אנוסים לנוד מגולה אל גולה׳ צריך שתהיה לנו ארץ־מקלט רחבה ופוריה-מקום־ כנוס מיוחד לנו*. כמה פשוטים הם דברים אלה! כל בחור יהודי יפרוך במה פירכות על פסוק זה׳ אולם הרי הוא עומד איתן על מקומו כחוק מתימטי שאין שום שנוי חל בו! »שאלת היהודים הכללית צריכה להפתר בדרך לאומית. ואולם תחיתנו הלאומית צריכה לבוא קמעא קמעא. עלינו לעשות את הצעד הראשון והבאים אחרינו צריכים יהיו ללכת בעקבותינו בצעדים מתונים ולא נמהרים־-. פסקא זו תורת התגשמותה של התחיה הלאומית שלנו היא׳ שלא נתבטלה עד כאן וכל אות ואות שבה מכריזה על כהה הפנימי׳ על האמת החברותית הגדולה העצורה בה. »אין קרבן שיהיה גדול יותר מדי לשם השגת מטרה זו׳ אשר תציל את עמנו מן הסכנה הנשקפת לעתידנו בכל מקום־׳. כך אומרת ,האלגיברה* הלאומית• והאריתמטיקה של הפזור היהודי מה היא אומרת? הנה המלחמה בין שתי אלה׳ בין האלגיברה ובין האריתמטיקה. כל אחת שואפת לשלטון׳ אולם כהה של השניה יפה יותר וזהו אסוננו הלאומי היותר גדול. »תושע ידכם לכם׳ ויושיעכם אלהיט"! במלים אלו־! מסיימת המחברת. כן׳ טעיתי! בינתים חל שנוי גדול באמרה האחרונה. תדלה האמונה בכתם של שני הדברים האחרונים. ולא רק הדברים שהבאתי קבועים במסמרות של ברזל: כל שורה ושורה שבמתברת ההיא׳ כל מלה ומלה תורה שלמה היא• אין בספרות ישראל שבכל הלשונות אנליזה סוציולוגית כזו על מצבנו בעולם• הדורשים רמזים ימצאו גם הלאמת הקרקע וגם את המוסדות הכספיים שהולכים ונוצרים לעינינו׳ אולם לא בכח התכנית היא עושה עלינו רושם. יכולים אנחנו להוציא תכניתו זו מתוך המחברת הקטנה ההיא וערכה לא רק שלא ירד אלא גם יתעלה. אוציא מתוך אותה מחברת עוד פסקא אחת׳ שעל־פי טעות ודאי נשתרבבה לשם ונכתבה ודאי אתמול או היום! »וכן אנו סובבים׳ אובדי עצות׳ במעגל־, הקסם זה שנות אלפים ונותנים למזל העור לשלוט בנו כרצונו! כי תלאותינו במשך אלפי שנה עשונו לעם של »אחים רחמנים־׳ אבל לא העמידו לעמנו רופאים משכילים. הולכים אנו בדרך הכבושה לנו מאז ומשתדלים תמיד להקל את הכאב לשעה בעזרת קופה של צדקה׳ אבל אין אנו רוציבם להוסיף דעת ולתפוס מחלתנו בעצם שרשה׳ לרפאה עד היסוד. עם כל היותנו בעלי בינה ועשירים בנסיונות׳ הננו קצרי ראות וקלי דעת כילדים׳ ולא מצאנו שעה פנויה לעמוד ולשאול את עצמנו: האמנם עד עולם לא נחדל מהיות גולים־או יותר נכון: מוגלים ממקום למקום עד לטירוף הדעת?־׳• ־׳בחיי העמים כמו בחיי האיש הפרטי׳ יש רגעים חשובים בלתי חוזרים תדיר׳ אשר באופן השמוש בהם תלוי כל גורל העם או האיש בעתיד לטוב או לרע לו• רגע כזה עובר עתה עלינו*. דברים אלה לקוחים ממחברתו של פנסקר שנכתבה בשנת 1882׳ זאת אומרת ארבעים שנה קודם לכן. מי שמחפש פילוסופיה׳ מחשבות עמוקות — לא ירוה את צמאונו במחברת ההיא. מי שרוצה לקבל הארה עליונה של טרגידית ישראל-יקרא ולא ישכח אותה עולמית. זהו סוד המחברת ההיא. על ספר טוב אומרים: אשרי מי שקרא אותו. על מחברתו של פינסקר אפשר לאמר: אד לו לזה שקרא את החוברת הקטנה הזאת ועמד עליה: מנוחתו הנפשית ניטלה ממנו לעולם לעולם• ׳ צבי וויסלבסקי עקימת פה. ולא עוד אלא שעל־ידי בוז זה באנו לידי בוז פנימי. מעולם לא היינו בזויים בעיני עצמנו כמו בדורות האחרונים. הבוז היהודי זהו הנצחון היותר גדול שנפל בחלקם של שונאינו. מחלחל הוא בגרונם של 15 מיליונים יהודיכם הנפוצים בכל העולם: כל המרבה לבוז הרי זה משובח. בוז זה שמבזים אותנו בחוץ לא ימחק גם אם כל בני ישראל יהיו גבורים׳ חכמים ומלומדים׳ אם יזרעו מסביבם שושנים בלבד. יולידו בני ישראל מנפצי כתרי מלכות לאלפים ולרבבות׳ מחריבי ארצות ומדינות׳ יגבר כחם על כל העולם ואף־על־פי־כן בוז זה ישאר תמיד׳ כל זמן... »שווי מעמדם של בני ישראל במובן האזרחי והמדיני אינו מספיק להריבש כבודם בעיני העמים*. האמנסיפציה היהודית חזקה במשך ארבעים שנה האחרונות. שום איש בריא בשכלו אינו כופר בזכות זו ובשויון זה• מדינת רוסיא - החומה האחרונה של הגיטו היהודית - נפלה. רומיניא - היהודים שווים בה בזכויותיהם• כמעט אין אף פנה אחת בעולם שהאמנסיפציה לא תתקיים בה׳ ואף־על־פי־בן כלום ניטל מה ממרירותם של הדברים? »התרופה הנכונה והיחידה היא יצירתה של אומה יהודית׳ של עם שרוי על אדמתו׳ן השתחררותם העצמית של היהודים׳ שווי מעמדם כאומה בין האומות על־ידי רכישת ארץ מיוחדת להם*. מאמר אחד זד־! ארבעה סעיפים בו׳ שמצטרפים כאחד. כלום אין בהם כל תורת התחיה בישראל? כל אחת מן המדרגות האלה מכניסה אותנו לעומקה של הטרגדיה היהודית. »יצירתה של אומה יהודית* הדברים מכוונים כלפי ההגדרה הסוצילוגית החדשה׳ שהאומה קודמת למרינה ושאין המדינה אלא כלי־שמור לאומה ולא אמה יולדתה. הרי זו היא השאלה׳ כיצד תוצר אומה זו מאותו האבק האנושי ששמו יהודים ז »עם שרוי על אדמתו*-תפקיד עוד יותר קשה מהראשון. »השתחררותם העצמית של היהודים"- זהו הקושי היותר גדול. עדיין לא עמדנו על טיבו של אותו מאמר. »מדינת היהודים*—בגדר ההבנה הפשוטה: הכל יודעים מה פירושה של מדינה והכל רוצים בה. אולם »ההשתחררות העצמית*—כלום ראו עינינו חזיון כזה בזמננו? כל העמים האחרים שנשתחררו במאת השנים האחרונות לא באו לידי שחרור אלא על־ידי קומבינציות מדיניות שונות של ראשי המדברים בדור ההוא... השתחררות עצמית- כיצד נקלטים דברים כאלה ז כלום חבוש מוציא את עצמו מבית האסורים ז *שווי מעמדם כאומה בין האומות על־ידי רכישת ארץ מיוחדת להם*. דברים פשוטים׳ פשוטים מאד. אינם נאים כלל לעם המתפלפל על בל פסיעה ופסיעה שבחייו הצבוריים עד לידי ,שבירת הכלים*. »אל נא נשיא את נפשנו׳ כי אהבת הבריות וההשכלה יביאו בזמן מן הזמנים רפואה שלמה למחלת עמנו*. דברים אלה אינם פרי הצער הלאומי׳ שתקף חלק גדול מן היהדות העולמית בשעה זו׳ שנכתבו בד־! דברים אלה• דברי נבואה הם׳ באו להקיש מן העבר על ההוה ומן ההוה על העתיד• תבואנה שוב השנים האחרונות ותעידנה על אמתותס של דברים אלה. »חסרון רגש כבוד לאומי ובטחון בכה עצמנו׳ חסרון איניציאטיבה מדינית וחסרון אחדות - אלו הם אויבי תחיתנו הלאומית*. אמרנו: ארבעים שנה של עבודה לאומית׳ של התישרות הגב הלאומי יטשטשו פסוק זה׳ ימחקו אותו מספר חיינו ומהכרתנו׳ אולם טעי1ו והרינו עומדים שוב לפני פסוק זה תמהים על האמת האיומה שבו. ,כדי שלא נהיה 1