Rimmōn · 1921-01-01 · 1 (1921) · p. Seite 25 (×›×”)

I ^wrwrfc.r1>'L>1:iriLiaEH^?ל חוף הרמה יהודים. אשר ראתה דור של־׳ישי במקובם ישובה הקבוע הזה. נוסח ישיבתם של היהודים האלה בכפר היה קבוע. גם לא בא אליהם במשך כל השנים ערעור מצד הרשות - ועם כל זה ידעו האנשים הבדלים האלה עזר מן החוץ. אף כעין קשר היה ביניהכם ובין ישוב העיירה הקרובה.?־1ראש המשפחה. אשר הגיע לשיבה בכפר. היה אח בעיר המחוז המצערה׳ והלז הצליח ויהי שם לראש החנונים. על כן לא עשה היהודי בן הכפר כל משגה בעת קנית סחורה. אף כי נעשה ברבות הימים אטום ההשגה כאחד האכרים ודבורו בלשון יהודים היה עלול להכשיל אותו בפני כל חנוני זר• האח הצעיר בן העיירה. חריף המוח- היה מונה מבלי טעות את צרכיה של החנות הדלה אשר בכפר. והזקן מדי סורו אל עיר המחוז היה יושב?־1סעוד אל שולחן הכבוד של־1 אחיו. ובין תבשיל־, ומשנהו היה מפליט בלשון דבורו הכבד חצאי רמזים. מבלי אשר יחוד. דבר־מה ברור: "אפשר שכבר אפסה הבורית-" או בקצור־לשון אחר: "אולי סדורי כפתורים אחדים ך" והיה שב לאכול אגב שתיקה. במקום שבתו בקצה השולחן. ואחיו היושב ממולו. היהודי אוהב החדודים. היה נוהג קלות- ראש גבם באחיו התמים. והיה מגיד לו בתור תשובה: "דוה אכול לשובע!"... ואולם העגלה מן הכפר היתה מובילה תמיד בדרכה חזרה מכסות סחורה מתאימה. אשר לא חסר בה כל־1 בשביל־, החנות הקטנה. - זו שהסתופפה ברובה בהוך ארון משונה וגדל־י־מדה. שאף הוא התגלגל הנה לפגי שנה מבירת האח שבעיירה. אחרי ששימש שם בתור ארון־בגדים עד לתחלתה של תקופת האמידות... ונוסח־הקניה הזה נשתמר גם לאחרי כן. כשבנו של הזקן התחיל ממלא מקום אביו והיה נוהג עוד יותר ליד שלחן דודו מנהג שתיקה של בן כפר. אף־על־פי שהיה אורח יותר קבוע בבית הזה - לשם תוספת פרנסה היה זה מצפה ליבול הכפר אשר לתקופות השגה- ופעם בפעם היה מביא אתו אל העיירה שק מלא שום או בצלים. והיה נשאר לפעמים אצל דודו ללינת־לילה. שהיתה מהנה כל־כך את גופו של היהודי בן הכפר. האלמן מאשתו זה כמה שנים. במשך השעות הארוכות של ערבי החורף היה יושב ישיבה רצופה אל השולחן אשר בחדר האוכל; כאיש נדח ורחוק מענין לא נשא אף פעם את רגליו עם חשכה- בכדי להכנס אל החנות. חנות העיר המהודרת. במקום אשר דודו היה מסב בין אורחים לא־קונים והיה מרבה להג מתחת לאור מנורת״הברק רחבת הכרס... ער ונם כיחד היה יושב בן־אח משונה זה. נדח הכפר. אל השולחן. מפיו לא היה יוצא כל דבור קל. ומעל דמותו הגבוהה והכחושה נהר הדסנה הוא נהר מצולז־ז רחב ידים. אשר שטף מימיו הולך ישר ואינו מרבה. כדרך הנהרור־ז העצומים. באפיקי־ סתרים הנוטים לימין ולשמאל. גם במקום אשר נטל על הנהר המסוגר הזה לסוב את גבעות החמר. העומדות כנד מפולש בין ארץ הבצה של פולסיה ובין אוקרינא - גם שם יט הנהר במלוא מימיו הלוך ושטוף לרגלי הרמה׳ ומרחב השדות אשר משני עברי המים זרוע בר עד לקצות החופים. כאילו שם לו פה דרך קטון־נהרוה. אשר מימיו דלים מעשות שדות שלחין. על־כן גם נמלים לא יעשה הנהר הזה. אשר מימיו לא יחתרו אל היבשה! רק זעיר שם זעיר שם׳ במקום צומת הפלגים ההולכים אל הדפנה. יש אשר ישחו פגי החוף ומקוה מים שקטים יעמוד פה בעינו גם בימות החמה׳ עת המאסף?־1דוברות האחרונות יצא מן המקום הזה?־1לכת הלוך ושוט ישר על־פני הדסנה ולשוב אחרי כן בדרכי מים עקלקלות עד לנמלי הים. ברבות הימים נאחזים יהודים במקום הישוב אשר ליד מקוד, מיבם כזה׳ ידיהם מלאות עסק הדוברות. ובתיהבם. הנשאים מנחי הכפר. ילבינו ברוב חלונות לנכח מסלת־הברזל ההומיה. אשר קרוב תקרב אף היא במקומות כאלה עד לחופי הנהר. ורגיל הדבר. כי כרבות ישוב כזה כן תגדל שם חנות אחת יחידה, אשר סחורותיה ערב־רב מכל המינים ובעלה נאמן לפני שולחי הסחורות אשר בערי מערב המדינה! וסוכן נוסע כי יקרה הנה- וטוב עליו לבבו וסעד פה את סעודת הדרך היחידה בלי הרהורי החשד הכמוסים. הנטפלים אל סוכן נוסע מדי שימו בכיסו שטר־ קניה של חנוני. - ואולם לאין מספר הם הכפרים המפוזריבם בארץ הרחבה הזאת. המלאה חורשות ארנים׳ ורבים מהם נטלו את מקום ישובם על־פני חופי הנהר התלולים. במקום אשר ד־זמדרון הגבוה טובל את אדניו במי גלים שחורים ועזים. גם את תושבי הישובים האלה. הנודעים כעקשי לב ונלעגי שפתים. יכלכלו היהודים בסחורות בד ובנפט ובכל־1 דבר אשר יקנה בכפר; ואולם חנות כזאת, אשר מראה דל. ישכין היהודי על¬ פי רוב בחדר אכלו, אשר שבם גם מקום נוה ד־זמשפחה. מדי שבועיבם ילוד, חנוני כזה אל עגלת אכרים הנוסעת העירה׳ ואותה העגלה, כי תעשה בערוב היום את דרכה חזרה אS הכפר. ושב היהודי לשבת עליה מרומים. מתחת במחבא הקש צפונים צרורות הסחורה, ולמעלה, במחו של־1 היהודי החנוני. סדורי חשבון משומרים. אשר לא ניתן להם לעלות על הכתב. כי גם היהודים אשר במקומות האלה נודעים לאלמי פה וכתב׳ אף יוגד על־ייהם. כי כולם דעתם אטומה וקשה; ואיש אשר יתקשר אתם בעסק - ובא בעול. באחד מן הכפרים האלה נאחזה מכבר הימים משפחה של