Rimmōn · 1921-01-01 · 1 (1921) · p. Seite 24 (כד)

ל. רוו B8*r: ״תולדות המוסר״ ליודל (iodi) וביוגרפיה של וולדימיר סולוב־ יוב. במקצוע האסטתיקה התעמק בנגינה׳ בציור ובפסול. וגם כאן קרובה היתר, ללבו היצירה הישראלית. הוא היה אחד ממיסדי "חברת הנגינה הישראלית" ו״חברת האמנות הישראלית"• מנגנים ואמנים מתחילים מישראל היו פונים אליו ברצון במחשבותיהם׳ שאיפותיהם ופקפוקיהם ורבים מהם הגיעו בסיועו לידי פרסום וכבוד ועמידה ברשות עצמם. מתוך הרהוריו על־דבר גורלה של האנושיות בא המנוח לידי מסקנא׳ שדרך ההיסטוריה מוליכה לאבדן האישיות המבהיקה והבולטת׳ היסוד הקבוצי וההמוני מתחזק על חשבון היסוד האישי. יסוד קבוצי זה׳ שעלה כפורחת בצורת ממלכות כבירות׳ עדיין לא הגיע לגילוי כל הכחות הצפונים בו והוא לובש לעינינו צורות חדשות ומבקש לו גילוים משוכללים. במלחמת העמים הגדולה בשנות 1919—1914 ראה סימני חורבן הצורות הישנות של קבוצי בני אדם והתחלת בנין חדש ע״ג יסודות חדשים. ואחד מעיקרי היסודות החדשים האלה הוא היסוד הלאומי׳ שיש בו בהתפתחותו החפשית מכל צדדיו כדי להביא לידי גילוי וחזוק את כל הכשרונות והסגולות שבלאום וביחוד כשרון היצירה האמנותית. ובשביל השתלשלות והתעמקות להבא׳ על העם לדעת קודם כל מה פעל עד כאן בכל מקצועות האמנות. עליו לקבץ ולחקור שרידי אמנותו. עוד בשכבר הימים טפח המנוח מחשבתו זו׳ ובזמן האחרון כשנמלט למערב אירופא הטיף לרעיונו זה השכם והטף עד שעלה בידו ובידי חבריו לדעה ליסד חברה מיוחדת לתכלית זו וכך נוצר גם ה״רמוך. יהי זכרו של המנוח ברוך. ביום 6 לפברואר נפטר בפאריש ליפא המכונה ליאופולד בן אלכסנדר סוו. המנוח לא היה מפורסם בחוגי הקהל הרחב. חמש־עשרה שנים רצופות היה עורך את השבועונים היהודים־ רוסיים Hobwü Bocxo4t>, EßpeHcKaH He4i4H אבל בעצמו לא כתב בהם הרבה וכשכתב לא היה רגיל לחתום את שמו• אחד מיחידי־סגולה היה׳ שהשפעתם על הסובבים אותם עצומה׳ שיש בכחם לפעול על אחרים שיצטמצמו בעבודתם ויעשוה בכובד־ ראש• כל מי שזכה להיות בחברתו הרגיש כמין עלית־נפש. שונא־בצע היה האיש ותמים כתינוק בעולם־העשיה׳ ותדיר היה טרוד בשאלות מופשטות ושקוע במחשבות היסטוריות׳ פילוסו¬ פיות ואסתטיות ומושך עמו לעולמו זה את כל הנמצאים במחיצתו. מזג חם היה׳ נוח להתפעל׳ אש תמיד׳ מלא וגדוש רעיונות׳ הרהורים׳ רחשי־לב׳ ובכח התלהבותו היה פועל על בני שיחתו ומעורר בהם הלך־נפש של יצירה ועבודה. את כל כחותיו וכשרונותיו הגדולים הקדיש לישראל עמו. יליד ווהלין היה ובילדותו נתחנך על־פי המסורת היהודית ורשמי חנוך זה נחרתו בקרב לבו. על־פי השכלתו הרחבה שרכש לו ברוסיא והשלמתו שקנה לו במערב־אירופא יכול היה לעשות חיל במדע׳ והוא בחר לו במקום זה להיות עורך בישראל ותחת להטיף לקח למתלמדים הטיף מלתו לקוראים יהודיים. באוניברסיטה ובעבודתו המדעית התמחה המנוח במקצוע תולדות ספרות העולם. ספרו הגדול היחיד - שלא זכה לראות אור - מוקדש היה לנתוח הרומן של טולסטוי "אנה קרנינה". מתוך חקירת תולדות־הספרות בא לידי למודי הפילוסופיה והאסתטיקה. פרי למודיו,אלה היה תרגום רוסי מצויין של ש. פ ו ז ב ר