Jüdische Monatshefte
- Journal
- Jüdische Monatshefte
- Volume
- 4 (1917)
- Issue
- 12 (1917)
- Date
- 1917-01-01
- Page
- [Seite] (sequence 25)
- Language
- German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 76% known words query
- IRI
…/4900572-5964860-5964947--1661-4902180- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
Zu Jnma Hm« . .(75 שי*כך י*א הביא המעות סיד ממני שאין לו עכשיו מעות בכיתו, שהרי לול• שהיה ל־ב אך כשומע גדול מעות בביתו עד שהוא אוכל את הבשר דק לתיאבון לא היה אוכל לקונה בש־ כלל, שהרי רב הוא היה ממשפחת בריאים שאינם _י-,אוכלץ-בשד״בי אם לי/׳ אב,׳ ן הקא מאמור" ו׳מעתה דייק הדק היטיב רב בלשונו ההוא אמר רב כגון אנא וכר־ שאני ממשמחת בריאים שאיני אוכל בשר אלא לתיאבון ברבות הטובה ואם בן אי אמשר לחתנצל אותי על מה שלא לקחת• עמי המעות מחיר הבשר שהוא מחמת שאין לי בבית* עכשיו, שהכל •ודעין שאיכ היה, שלא הייתי אוכל וא־כ אנא או מי שהוא כמוני ממשםחת בריאים יש בזה עון חלול דשם יתברך אי שק־לנא בשרא ולא יהיכנא דמי לאלתר, שבודאי אין כוונתו של זה שהוא כמוני בריא אלא לנזול את הטבח ולהשתמט מלמרוע דמי הבשר - אבל באדם אחר שאינו כמוני ממששחת בריאים שזה אוכל בשר «סילו אין לו מעות בביתו, אסילו באת-א דלא תבעי שאין דרך הטבח למכור בהקמה ונם הלוקח הזה הוא תלמיד חכם, אמילו הבי מות־ לו ליקח בשר בהקמה שאין בו חלול השם, שהמבח יתנצל אותו שלכך נושל בהקמה הואיל ואין לו מעות בביתו שהרי אין זה ידוע אם יש לו לזה הלוקח ממון בביתו, אלא שאין לו מעות בביתו זה שאינו סמשמחת. בריאים היא אוכל בש־ בבל יום - ינם מהאי שעמא נקש רב בלשונו דוקא בשיא ולא נקש מת ויין ושמן וכדומה — דלא כן הדין היא במת ולחם לאכול ובנר ללבוש ישא־ צ־כי הבית והנוף שהללו אמשר נם לרב לקנותם בהקמה שדב־ים אלו אח ־ב היה רניל לקנותן אף אם לא היה לו מעות כלל בביתו אז בשעת קגייתן, כיון שדברים הללו אין קונים אותן לתיאבון דוקא אלא הוא קונה אותן לבשצריך להן מיד ולאלתר, מה יעשה אם .אין לו בביתו,מעות והוא צריך להם מיד ה־י בעל כיחו שלא בטובתו צריך לקנותם בהקמה, שדבר זה שארד רב צ־יב־ן אנו לחוש לדבר* הןד,ן לא נאמר אלא באכילת בשר שהיא אינו דבר הכרחי לחי• האדם כשהוא כר־א,־ דא כן בשאר דברים שהם דברים הכרחים לחי* ה«4דם שעל זה לא אמרו יב מעולם — ואם כן כל דברי רבינו זיל מה יוצאים רן רסוניא דיומא תג ל וכמי גירסת דשי וכל גדולי הראשונים דל וכמי .ניבשתינו ונושחתינו Ks ergibt Mich 11 craun, dass der leitende (!(‘danke, der da« Rückgrat der Khrentreu’scben Autdegnng bildet, die Verknüpfung der Stelle zu יומא mit der zu חולין, an Mich unanfechtbar ist. Wenn die« einerseits testgestellt wird, mo muss andererseits finge• räumt werden, dass talrnudisch ge»|1roe!1cn, die A usliilirung jen cm leitenden (•ed an keim, vorne hm lieb aber die Art «mm- 11er Anwendung zur KntMcbeid ung de« ־סב’ם von ר •ואלת באסקאיוישץ ז ל wohlweislich darum nach der oben darge-