Jüdische Monatshefte · 1917-01-01 · 12 (1917) · p. [Seite]

J74 Zu Juni H»>a. — ־ » Vorlauter vertreten sind, der kein geringerer ist als ר׳ ולאלף באשקאוויטין זציל. •*in Sohn des בעי* מחצית השקל, der weltberühmte Verfasser -des של־ משנה.—Da. wie ersichtlich, das *שש nicht jedem zur Verfüguog steht, lasse ich v״n seinen Ausführungemdasclhst 7דף י*ד die zu uiiHereui l’rnldetnc einschneidenden Bemerkungen wörtlich folgen: ־.לא בדיד. ויותר וכוי ונמצאו המוכרים תובעין לי.לא נזל,•פן לבו׳ וכניל — שתיבל ";נמצאו“ לכאורה הוא אך לבדור־״ד "►־־.יי. ד• באד־ל להמלבריש ר־״דבע־ *הנעל המלכריש ירא* מהישן וכוי אבר הלא הדבר אשר דב־נו וכלי ואש כי הדבר הנקנה וכוי והיא נש היא הקוני. אי! r r אותו מיד עבוד להתנצל וכלי שהרי הדבר נלוי וידוע הוא דההיא :ב־א יש לו מעות בביתו וכמו ,שביארו רנינו זיל Hier ist also die Grundidee, an die K. B. seine Deutuugsart versuchsweise ankniipft, in positiver Form verzeichnet. Die Ausführungen de« שדר המשנה. die zum Teile die Ehrentrcu’sche Auslegung enthalten, lauteu wie folgt : "ומלבד וכוי אף זל אלמר-אני כשיד דרבינו זיל הב־יה כל זה מלישנא דנמרא הניל דאמרינן שש וזיל אמר ־כ כגלן אנא אי שקילנא בש־א משבהא •לא יהיבנא דמי לאלתר וכלי עכיל הנמ־א לכו׳ וכלי לזאת שנית ,קשיא ליה ל־כינו זיל למה נקט רב בלשונו דלקא בשיא דטבהא, ללא נקט שת ק הנחתיש ויין מן החנוני וכדומה, ויותר נאות היי לו לרב למנקט בלשונו שתמא, להוא בנין אנא אי שקילנא מיד• ולא יהיבנא דמי שהיה כולל בזה :ל הדבריש יהיה מה שי-.-,, גש בדברי ־בינו ז ל קשיא לעניד מהיכן יצא לו להתנות התנא• הזה שהתנה ודל והוא שיש לו וכוי וכאמור לעיל, שלכאורה לא נזב־ בנד־א כלל מהתנא• הזה, לאש כן דילמא אe בי אין ל־ דמים נמי אשלי ליקה בהקשה •לא .ראיתי שנתעלררל בזה אהד סנישאי כליל ומשלש כך ראה ־בינו זיל לש־ש להך מימ-א דרב כד ומזה יצאו לו כל תיר יא אמיינן בנמרא וזיל ד־ז c ־ ע ב שה והלא דבהולין שכת דבריו וסברותיו אד־ «•« >«•« הזקן אנו לחוש ה׳ את נבולך וכוי אמ־ ־ב צריכין כי ירחק ז ל' לוין בנין אנו רב נחמן WW«hS W mm■ i ■b אש־לו אה ת ד 'S* ל'ט!*א יקנה כשר כלל אשי ־, לא לשהות המשיש מני אלא ■ »Ha ■■st U ■ . im ü . סיב־ כ־ אלעז־ בן עז־יד ש־*א יאב הלא חול, שרב בימות ה דלא באת־א ■»■; לי מעות הרבה בשושע למאי דהיינו כשיהיר לתיאבון; אש ־, •אש כן הבש׳ יי *' * י י• < M«• צריך היי הלוקה תבעי ש׳ אתה זי אי; לד" שיאי*־ ■י■ 1 לוקה הבש־ בדרשה מהטבה, ־.־• ־ב היה מביא עמך דמי מחיר הבש־ מיד ולאלתר ללא —ה ־ב י;לל ־*התנצל כננרל ללוט־