Jüdische Monatshefte · 1915-01-01 · 5 (1915) · p. [Seite]

4ל1 לרב״ש lernt also מצית םבטי1ין זי את זי in dem Kalle, wo die רצית nielit lieidn gleich ״ רן! התירהder gleich דיבנן sind. Dagegen יבול", das nirgends im!שביל als רציה bezeichnet wird, betrachtet der Hainham als Begleiterscheinung dieaer Seder-רצית uud he stätigt diene L'ebung aowolil בזרן הבית wie בזרי הזה aownld hei כריכה als hei רצה allein oder דיור allein. Vielleicht ist den» רבים® der חריבת als das Süss«! das .Symbol des חייית das er nie, unter keinen Veihältnisaen, am ncc-Abend aufgegeben sehen will. Auch wird fast von allen שיש״יש aufmerksam gemacht, «las חרישת immer nach «lern Kintauchen gründlich ahzuschütteln. Dass der ררבים aut den שבויים diese seine הלכות zu basiren scheint, dürfte darin seine Bestätigung .linden, dass er im ersten Kalle בדיעבד auch רצה und רי־ור getrennt gutheisst und im zweiten'*Kall ausdrücklich bemerkt יד רציה דדברי שישריש• Zmu Schluss bringt der Hainham die .בייכה בזמן הזד und zwar in der ‘n הי*בה »fleh» - 1בזרן הזה שאין שש קי־בן אחי שרברך הריציא לחב חיזי־ ירכיך עי אכלת רצה. ורטבל רצה בחרישת יאיכי,. יחיזר ורברך עי אכילת שריי ירטבל דרור בחרישת יאיכל. ילא ישהה איתי בחרישת שרא יבטי1 טערי. יזו רציה רדירי שיפריש. יחיזי וכורך רצה ישרוד ירטבי בחרישת יאיביין בלא ברכה זכר למקדש. K.s scheint aus diesem Wortlaut bervorzugeheu. dass nach ihm ohne vorheriges Sagen 'זבד'למקדש בהלל יכו die כריכה, natürlieh auch ohne jegliche ברכה, gegessen werden soll. Ks ist dies nach den» Vorhcrgesagten verständlich. Auch nach dem *לישיש' der ausdrücklich hei הלל die בייכה aus ה מצה ודייי CD *"־'־ stehen lässt. Dass der Ramham בזמן הזה zusammen רצה יררור essen lässt geschieht nur zur Erinnerung an das בית הרקדש, weil zu jener Zeit nur eine בליבה als רציה gegessen wurde, da damals רצה und מייי gleichwertig 8ו31\\.^1ג־־אויייתא waren. Der Hainham will aber in unserer Zeit die כריכה im Gegensatz zu 11er L’ebung בזרן הבית nicht als Mizwo, sondern nur als אית הזכיין angesehen wissen. יה' אייא יניע:, לדיעריש ילרנייש אחייש הבאיש יליאתני ישי י ש שרהיש בבני; עייך יששיש בעבודתך ינאבי שש רן הזבחיש ירן לששחיש ארן: