Jüdische Monatshefte · 1915-01-01 · 3 (1915) · p. [Seite]

בי־ כשכת סה שכת עד דעביד עקירה יה:חד. אי» ה*נ עד׳חגכיו־ עקירוי. והנח^— עיש יבטיישיי דל שבתב בכתק לשיני וגבי שבת וכל חייבי חטאת בתיב בעשיתה בעושה את כולה ולא בעישה כקצתה יה*: אע־־נ ד־א בר חטאת היא הוצאה בי התם בעינן עכיל וכזה לבי:; נרי דאב שנים עשו כ^אבה פטי־י• כדאיתא בכט' שכת וא*כ כאחי דילטינן היצאה יבטח כשבת אם שניב היציאי הטטח כחבורה לחבורה טטירין. יכיז לענין איטיר היצאה אב־ לענק איטיי־ שבירה דלא גלי לן' קייא י1הד,יש לשבת הררינן,1בללא דבל ד־א היי חייבי חטאת איי בשנים שעשי איטי־ השבירה חייבין. יעי' בט' תביא־. שיד טי' טיז. וכיז רכז לן קרא בשינוי לשק יחיר ללשין רבים '1א תיציא כן יבי‘ יעצם ־1א תשברי. בהוצאה רק ביחיד שהיציא חייב אבל בשבירה א־ שנים חייבין. כניל נכח כאד.