Haḳedem · 1909-09-01 · 3/4 (September-Dezember 1909) · p. [Seite]

r לקורות הקראים בגליציה 168 r f ראשית הישוב לא חיה קטן נערך. סאה נחצטוצח באו אז להשתקע תהו טסטר הגץ. ובכל זאת אץ עקבות עדה ססודרח. אץ זנרוגוח היסחורים. זולתי כי &שםט אזרחים לגפרי נתן לחם ננתב־םלנות סיוחד סאת שטיסן סלך טולין בשנת / 11578). סכל תגעשח אתם סשך ארבע םאות שנה. מאו ער שגת תיל לאלף חששי בערך. אץ שום ידיעות. ב חקראים ^בחאליטש נתאזרחו וגתאקל&ו שנים &םםר אחרי התישכותם בסרה בזו, ער ני ברמת חיסים חדל כל חבור וקשר בינם ובין מושבות קראיוח שפוצץ לארץ גליציה. כעולם קטן חיו לעצמם. כאופה פסוימח שמסםר אנשיה לא רב, ורכר זח חשטיע לא לטובת הקראות. סביב לשנת ח׳ בערך הגיע מצב העדה לחתדלדלות וחתגוגות רוחנית. .חנם■ — הנקרא גם .חזן• אצלם — פנחינ-תחגי לעדתו נבר חיח חסר, ובץ הקבוץ הקראי לא נמצא אף אחד — נטי הספור בטי הקראים פאב לבן — שיבץ ביאור פלח עברית אחת. מצות־־סעשיות רבות נשתכחו. רק הקריאה חיתה עדיין פצויח אצל חרוב. וחטלתם העברית היתה כמו שמשתמשים בפולחן הנוצרי נתטלות לטיניות מבלי הבינן. בעת ההיא בא להאליטש חלמיד־חנם קראי מירושלים ושמו ר׳ דוד חץ ירושלפי*), אשר סר חנה בנסיעותיו מאשר נדט לנו לסובב ולבקר את כל מושטת 1) ב״וזקול״ «נח חמשית גליו! 80 (1880) במאמר «קול עלח נר^" נחוב: «עד סון) חסאח חחסש עשרח למספרם אין חאן •חודים במספר רב נפוץ כארץ גליביח, ונראח כי חחושבים הראשונים כרובם סבני מקרא אשר רק שתי עדתות נשארו סחם כעח וחוא: בעיר חקטנח חאליטש שחיתח לפנים עיר סלוכח ושם גליביח לראשונח ח אליבי א וחשניח חיא עיר קוקיזוב. העדתית חאלח ידבר יאםם כםפרו«קורות חיחורים והמפלגות אשר לחם' בשנת 1858 א) ואולם שטעגער (1888) ידבר סעוח שלישית שיש כח עשרים םשפחות קראים והיא חעיר סולדת חחכם ר׳ בם״פ (בעל ,ררכח של תורחי) דיל עיר שגדלת סשכילים חרבח ופיססניטץ שסח 1). מלבד סקוסות שיש כחם משפחות סשפחות לכר בגלילות ברועואן (קנעניטש) סאמבאר וואלקיעוו כלם ביחד עלו כמספר אחת וחסשים משפחות כשנח 1817 כפי חאומד או. כל גזרות חיחודים וחסם חמיוחד לחם לא חוטלו עליחם קט בתים ועבדו אדמתם וחולידו בגיס ותעתיקו את מושבם ואחלס כחפץ לכס. אן בכל ואת. או כגלל זאת, חלבו חלוף וחסור כיום חוח. משפט אורח חגחן לחם ממלכי פולין מאת סטעפאן 1578 ומאושר 1609 גם 1666 על ידי זיגמונד חשלישי ויאוזאן חשלישי חשוח ומשוח אותם עם ועוברים. לא לוקח מאתם גס תחת מלכי אויסטריא ואן■ כ• חושם עליחס 00 לגלגלת כשנת 1766 נ) נעתרת חססלכח לבקשתם לחסיד סעליחם אח עול חמס חוח חיש אחרי חחלס. נם 000 הסבלנות חופשת נחנח לחם'. *) בפנקס הנפטרים שנוסד סמוך לוטן חחוא. שבו נרשם יום פטירת כל איש ואשת א) לדאבוני לא חספקתי לראותו. «) לפי חקירתי לא חיחח שם עדח קראית כלל. יוכל חיות כינסבא שם איות יחיד ולא בבור. ג)בארכיווחבערנרריני בלבובנמבאת סטאטיסטיקא משנת 1764/5 (סיום 1766 27/11) שכח נסנו תשעים ותשע נפשות קראיות מתושב• חאליטש. אפשר לתכלית חמם חוח נתחברח חרשיטח. ספרופיסור בלאבאן שחסביא ל• יריעת זו, מעיר כי או לא נסבאו קראים ככל אדבות פולין, וולתי בחאליטש.