Haḳedem · 1909-09-01 · 3/4 (September-Dezember 1909) · p. [Seite]

לקורות הקראים בגליציה. מאת ראובן פ#הן. א. דברי ימי הקראים בגליציה חם קרקע בתולוו. חומר שאינו סן חסונן. ושלא חלו בו ידי תקרי קדמוניות אפשר — ונסובן אהרי הנווט וטשטוש — לגלות רק םעט מתעלומי העבר חוח. ולהציל קטעין. קטעין, בדאים כשלעצמם ואוצרים חוטר לחקירת קורותיהם, טרטים שיש לחם ערך וחשיבות בשביל החיסחוריה. ומאחרי שאץ אפשרות לבא לידי עבודח שלמה ומסוימת, מכל היות כי מקצת מסקנות מוטעות1). אימי קובע איםא מסמרות, ואם יש טעמת היסחורמת יבואו מומחים ויעמידו אח האמת על מקומח, כי רק אותה אנכי מבקש. שאלה ראשונח מעסקת אותנו: איך וח נמצאים קראים בגליציה, כלומר מאץ באו, מתי השתקעו םה, וסח היה גורם חחחישבות כאן? תקוטח וו ומאורעותיה לוטה כמובן בערטל העבר, אך אטשר להאיר אותה סצח. .מישובים ישנים שונים — טתב חםתםי0ור גרשיגורושבסקי — של קראייהלאך, שמחכנים כן מבני דחם אשר בקרים על שם שהתישנו על הטריטוריה הממלכה הטולנית (חלאכיח) הקדומה, מתקיימים כמם רק אחדים, וחם בטוניביו, רלנא, טחקי וסבימתיח (ליטא), לוצק וסבימתיה (וולחינין) ובחאליטש וסביטחיח (גליציה המורתח),. שטוד־ר,קראים המדוברת, שתא הלקט חורק־חחרי, מעיד מ מוצאם מארץ חתתרים. חנ*ל בחבורד־חמדעי על חר1לקט תה בגליציה בא למסקנות רבותיך בנדץ ות .בשטחם המדוברת — תא טחב — יש למצא קמצח־מלים ערביות וכסיות, עבריות, וגם קצת טולנמתירוטינמת. מלים אחדות סוטרות את חאוטי המיוחד לקבוצח־חלשון חצטונית של חדילקט חתרק״חתרי. במלים אחדות נכרות הנטיות הנהוגות בקבוצה המערבית, ובמלים עור אחרות נכירן כטי שטהגות בקבוצה חאויאטית חמרבוית*(צד ייב). כן חצה תא לשער מאוטן חשמוש של מלים רטת, כי אלה לא באו להקראים באמצעות השטח חחורק־חחריח, רק ישר די מגע ומשא עם חטרסים. *) ביחוד סחוסי ספרים.