Haḳedem · 1909-09-01 · 3/4 (September-Dezember 1909) · p. [Seite]

161 לקורות הקראים בגליציה (צדליב). ועל־־ט חעובדא ט הסלים על העפה הפרטת והערכית אער נסםחו על העפה הקראיודחחאליטעיח — אם גדי מגע וסעא יער או אי־יער עם הפרסי ם והערבים — נעתם׳» בחם כבהופר חטה אל עפחם ונתאקלפו אף קבלו כללי העפה העיקרית. הוא בא להערה זו: .אינני רוצה כסוכן להגיד כוח ט אופן ההתאקלמות חזו אינו יכול להפיץ אור על התקופה אער בה נתוספו ונתחברו הסלים האלה אל העפה חהליסעית, ונם על סוצאו על העם הקראי• (צד 20). בבחינה האיססולוגית הוא סחלק את קראי חאליטע ולחנק לחוד. ואח קראי הקרים למד. .זהירות.יתירה רתע — הוא כותב עוב — בחקר הדנלקט על הקראים. ט סבלעדי.חיע אוסרים" אדוח הגזע העונה על הקראים הפולנים (לוצק וחאליפע) ואלה עבקרים, חגה הורות לחעפעוח עונות וגם הורות לחיחם בץ אלה ואלה, קבלה עפתס אופי סכסאי מיוחד■(צר 9). יוצא סכל זח ט יע לעער עהקראים באו לגליציה סן חפורה חרמק. כי חאליטעחיחח אבךפגח וראעית חיעובעלהספח, סאסחתהעובדא עעל הלוח הנדבק בביח־־תסלתם הם סונים בץ עאר סקרים ומאורעות נכבדים — כגון סיחד ענן וחביריו פעל הרבנים, וכדוסח — .גם ליעיבתם בחאליטעי. עים חעבונם זח נראה עחתיעבו בעגת 1247. נראה קרוב לאסת ט ראעית חיעוב וטקרו חיה בעיר חאליפע. ביסים מקדם — בסאול) חי*ד בעp — היתח עדה קראית בלטב. יע לעער בי עדה זו נוסדה אחרי מרבן האליטע כענתרוססה לבוב לטרת הססלכה. אפער כי האיליסינט היותר ססותח נדד סהכא לחתם, ובחאליטע נעארו רק הסמברים אל קרקעותיהם. בענת 1464— כאער העירני הסרופיסור ד*ר בלגן סלבוב — עזט הקראים סטעם בלתי נודע לנו אח לבוב, ולפי הנראה נוסד אז יעוב קראי ססודר בקוקיזוב*), וו טרח קטנה סטובח ב• פרסאות דרוסית־־פזרחית ללטב, אער התקיים עת רבה ער כי נחפרד בענות חעלעים לסאה התעט־עערה בעזוב כל הקראים את המקום חמא, ויעחקעו נטר האליטע דחערט באמחם פח. יע חעערח בי ספני עהיחח חטר האליטע בירח חבל־חארץ ענססן בעעתו בעמו הגיאוגרפי •רוסיא הארוסה■ ואליה נחרו קתולים רבים לעם פולחן, סח עגרם ל״ירירים* גדולים ולסקח ומסכר הגון, באו אז הקראים בחור סוחרים לסמר בארץ, וברמת הימים יסדו להם יעוב בפני עצסם. דעה זו סוצאח לח ססך גם בדברי נרעיגוחבסקי (צד 2) ט .לפנים באו(הקראים) בססחר אדיר עם הסזרח,. אפער איסא כי באו חאליטעח בחור סוחרים, ובידוע עחססחר הוא טטבעו קולונילי־ייעובי. ודרט לתקוע לו יחד בסקוסות רמקים. *) ע׳׳8 גרזשיגורובסקי. וחרח״ח מבר בפכוא ל80רו ״אנשי «0« נותב: חנית mn (בית תננסת תגרול שבתוך תעיר) אסנם ישן סאר כי חיח לםנים כית ח*לח לקראים, כי בזמן קדפון פאר חיו קראים תרכח בעיר תזאו4 וכן נפנאו עוד סםוך לחופת בית תתיים תישן פנכות אחרות פחקראים אשר אי אם שר לקרא עור את תכתובות שעלית!, אכל לכסוף נשאר ניחנ׳ינ ניד חרבנים מכנותו פחדש לנרכיחם. י) שם נשארו עתח רק פנכות אחדות.;