Haḳedem · 1909-09-01 · 3/4 (September-Dezember 1909) · p. [Seite]

165 קורות היהודים בגרמניא Oberlandesgerichtsrat, Landgerichtsdirektor כבתי התגץ, וו»ף טאכסען היהודי יוחאגעס פייער אמר סח בעגת 1903 עלה למעלת .Landgerichtsrat הוא היה יחיד בדורו ני מדינת זאנסעןעורנה צרה ליהודים ובהאוניוועחיטי״טבלייפציג עד היום לא נתמנה יהודי לסינוי סדרי professor Ordinarius ואף ני איזהו יהודים היו בץ חמורים מם ובתוכם יוליוס םירמט (73—1804) אמר למד סםרוח היהודית וק הוא נחסמתי מלבד מני האודוועחיטעטים האלה היו יהודים נין הםרוםעםודים בכל האוניווערויטעטים בגרמניא ובן במאר בתי סםר הגבוהים. גם כן בץ בחירי העם בהועי הכללי ריינסמאג ובחב ועדי המדינות לאנדמאג היו יהודים ומהם מצויינים מאוד כמו ערוארד לאסקער (1884—1829) ולודורג באמבערגער (1899—1823) וכן נמצאו בין ראמי העיר. בבערלין היה וואלפגאנג סמוא&מאנן מנים רבות היומב ראמ לוער העיר ובברעסלויא ווילחעלם פריינד נבחר יוחד מעמרים םעסים לממרה הואח אמר ט ממרת עד עתה (1909). גם בעולם הספרות והחרמת ד.יםח לכל מחלקותיה נמצאו יהודים אמר עמו חיל. היינריך חיינע (1856—1797 חבר מירים אמר נץ חמירים היותר אהובים מל העם חגיסני וממיריו ימ אמר מלאים אהבת עמו כמו המיר .לאחס• ו.אלםוורי. אף ט המיר אח דחו דנחימ לפעמים אח יהדותי. אוהט מקרם ואחרי;ן מונאו היה ליב נתך אמר הסב את ממו ללורביג נעונע(1837 -1786) אמר היה בץ גחלי הסמרמטיס Essayist אף ט ש הוא הפיר את דחו היה תמיר סנישר לעסו ש הודח אח יהודחו ולא ממ. מני אלה חיו למכים בעיני הועאקציונרים נמניל אחנתם לסחמטח חרות העם והיו שמנים לראמי התנועה החרמה אמר נקראה .נוצרות שמניא־ Das Junge Deutschland ונמכילם ננוח הרעאקצישים .כזצחח פאלעסטינא*. 1791—1864) Giacomo Mayerbeer) אמר מסו נעריסה היה ליפסן מאיר בעער חיה נץ גחלי הסנעים ואף המלך פרידריך ווילחעלם הרביעי כנח מאוד. טן גדולי חצייתם נפנה מאקס ליבערפאנן, בין שולי מתני דרמאות טסיש נמש לודוויג פולדא ואוסקר בלומעגטהאל. בין מרי המסחר ימ למנות אלבערט בלץ Ballin אימ סודו מל הקיסר וואמ להברת מסהר אניות בהמבורג ועמיל ראטהעשא Rathenau ראמ לחברת חרמת חעלעקטתציטעט. כל עמל היהודים להתדמות למכניחם ולעמוח להם מם בץ עומי חיל ׳בכל מהלכי החים חרוחגים הסדינים והימוטם לא סתם פיות ססטיניהם, ושסניא חיחה לראמ חסדברים באנטימפיות אמר חיה מם לנח מדעי במש 1878. האנטיממיים החלו לחמתדל בעניינים אמר יובלו לדעתם לצאת אל הפועל מש והם לאסור על כל יהודי ארץ נטיח לחחימב נשמניא ולעצור את יהודי שמניא סכל מיש צבות ומדיני ובפרט ק מישי מופטים וסותם. על זה באו כמה פעמים בבקמות לפני הרייכסטאג ולפני ועדי המדישזב ש חמחדלו נבקמוח כאלה לאסור את המחיטה ולבחון מטעם המסמלת אח ספרות התלמודית בכלל ואת חמולחן עחך בפרט מפגי מנאתם לאינם יחורינב ש החלונש תמיד על היהודים אמר הם סבת בל הרעות מכליהם במסחר במנאתם למדינה במוסרם הרע ובחמה. המסמלות לא הסטמו בפומבי אכל בחמאי עמו מעמה אעפ־י מלא פסקו מטת חאנטיממיות להלכה. בבוא טענות היהודים לפני הרייכסטאג או לפגי המיניסטרים ט חטא איש מניחה