Haḳedem · 1909-09-01 · 3/4 (September-Dezember 1909) · p. [Seite]

ג׳ היטש 154 רבו עתר. הליברלים והם פרי שנח בשנה הסכימו לבקשות יחידים וקהלוח ובראשם אברהם ווטרא (1869—1784) רב כפינספער אדוק גפור אשר כתב ספרים קםנים בשם.מלדחות הי• נגד .היבנים אורגעלררעהעה להניח את חיהורים למעלת חשוםפים ומורי בית הס*־ השניים (1867 ,1865 ,1863 ,1862 ,1860) רק הפסשלה עוד החזיקה נשפת .לא קפיירי• ולא נענתה. בדרום גרפניא חופב המצב. בבאדק ניחן שיווי זכיות גמור כשנח 1862 ובווירפעפבערג כשנח ,1864. בכאדען נתפנה העורך דץ פאיר הייפעררינגער לשו«!(1864) חח היה פינוי הראשון שליהודי בחור הזה בגרפגיא ושם נתפנה פאהץ עללספעפפער(1905—1827) בתחלה (1868) לראש הפיניסמריוס של הפינאגץ ולמף (1888) לסיניספער. הוא היהודי הראשון והאחד עד היום חזה (1909) אשר עלה לפעלה זו באחת מדינות נרפניזב כן בשנות הששים קכלו כסעפ כל מדינות גרסניא את שפת שיחי זכיות נסור ליהודים עד אשר נשארה הדוכסיא של סעקלענבות אשר לא נתנה אח היהודים לשבח בערי ווייספאר והסמוק והחזיקה עוד בהגבלות אחרות. בשנת 1866 נגפה אוספריא בפלחפה לפני פרוסיא ומהמה גרפגיא הצפונית עשו אח .אגודת מהנות גרפניא הצפונחת■ Norddeutscher Bund ופרוסיא בראשנו •ועד האגירה Reichstag עשתה חוק אשר אותה על כל מהמת האמרה לנפל כל חוקים הפוגעים איזה זבות פאזרחיהם על פי דעותיהם הרתחה (1869 3. Juli). החוק הזח נכלל גם כן בהקווסמימואיון של הממשלה הגרמנית Deutsches Reich אשר מסדה בשנת 1871 ופן אז והלאה נחבפלו כל הנבלות חישוביות והפהנחח ליהוה גרפגיא לפחות כחוקים. אף כי מפעם מנהג נהגו' אף אחה כן כפרפ כאבא אשר שם לא נחס ליהודים לעלות למעלות מימי אופיאירים. פרי החוק ניכר סיד כי אף בפרוסיא נתפט יהודים למעלת שופמים ערוארד לוי 1838—1906) Levy) חיה חיחוה הראשון אשר נתמנה למעלת שופם פחח Kreisrichter כפרוסיא (1869) ואלנרט Mosse היה הראשון אשר עלה למעלת שזפס בכית דין הנבות Oberlandesgerichtsrat בשנת 18G0. הפיניספר של עניני החנון• פיחלער אשר חיה רעאקאחנרי גמור התפפר ממשמרתו והליברלי פאלק נתפנה תחתיו(1872) והוא הסבים למימי היהודי הארה ברעסלויא למורה בבית ספר בברלין (1872) וללורוויג Traube לפרופעסוד במחלקת הרפואה בחאוניחעחיפעם ברלין ולפעדרינאנר כהן(Cohn) לפרופעסור של חכמת האפחים כברעסלויא (1872) אשר חח חפימיים הראשונים בפדרגח הזאת, אחה אשר הותרה ההגבלה מעם בשנת 1847. ביססרק אשר היה אז הראש והראשון אשר פבלעהו לא ירים איש אח יח בגרפגיא אפר בועד פרוסיא כי הוא לא יסכים למחשבת מימיים לפי מנין הכתות כי אז יוגבלו היהודים אשר משום שכלם פוכשהם יוחל■ משכניהם לפימיים מהנים 1872. דבר האיש ההוא אשר לפני עשהם וארבעה שנח אפר כי לנו יחפך בקרבו בחשט כי יהודי'p דין הפלך מראה לעינימ את שימי הזמן. פינויים כאלה רבו ברטח הזסן. נבייערן נתפנה יעקב הערץ לפרופעסור לחכמת חגיחוח בהאונחוערזיפעם בערלאנגען בשנת 1869 וסאקם בערלין פיוצאו חלציו של רי ליב בערלץ רב נקאסעל, אשר חיה פן חסחדשים הראשונים, חיה חשופם הראשון פן חיחורים אשר נתפנח בשנת 1874. כן חיה כפעם בכל מהמת גרפגיא. בבייערן עלו אחה יהודים לפעלה נכוה