Haḳedem · 1909-09-01 · 3/4 (September-Dezember 1909) · p. [Seite]

/V ג׳ תיטש 152 סצד דעת העם לא חיה קשה לחממשלות לקחת מן היהודים תת הזכיות תשר ניתנו לחם על ידי הקונסטיטוציון ט החרות תשר שתלו מצר הפכית ט כל מי תרם חם שדם בפני החוק היתח דרשה שדרשו רק לטובתם. בחעסק שתלו היהודים תת חלקם מנכסי'הכפר כסו עטם מיער תשר חיה תתווה לכל .האזרחים• ולת ניחנו ליהודים מלפנים מפגי שלת חיו נחשבים כתזרחים, תבל הכפריים חתנםלו עליהם (1850). במצב הזח לת היה קשה להשיב תת הרעתקטון על כנוע הממשלות הלכו על פי שלש שמוח. תלה תשר לת נתנו ליהודים שיך וכעת כנייעק עמח על עמרם ודבר קל היה לחם להתיץ תת יושבי הכפרים לבות לפני הלשכות בבקשות לבלתי יותנו זטנת ליהודים. הלשכה העליונה אשר בה ישבו גדולי השרים והכמרים מהרה לשמוע בקול העם (1850) והממשלה מצד עצמה הורתה ט היהודים תמרו על כנם ואף הגבלת מספר הנישותים (Matrikel) קדימה (1852) ולת נתבטלה עד שנת 1861. השטה השנית חיתח שטת מעקלעגבורג(1850), פרנקפורט(1851) וחאגובר (1853) אשר בטלו את חרות היהודים אחרי אשר בטלו באי כה המדינות Bundesrath את החוקים היסודיים אשר מרם היה גם שיווי זכיות ליהודים ט ק עשתה אוסטריא אשר היתח ראש ל.אגורח הגרמנית*. אחרים ובראשם פרוסיא עשו בערמה׳ חית הגיחה אח הקוסטיטוציון על מקומח ועשתה לח פירושים וסייגים עפיי שטת .לא שגו אלא*, .כחא קמיירי• וכתפה, לא לכד לא נתקיימה חקונסטיטחדון לפי שעה חניתנה בשעת הדחק בשנת 1848 כי אף קונסטיטוציון חרשה ניתנה בליא ליאנואר (1850), אשר אמרח בפירוש כי משפט האזרחים כק בתני ישוב p bürgerlich בתגי מתנה staatsbürgerlich אינו תלוי בשום דעה דתית. כאשר בקש ראש הרעאקציונרים וואגענעי, שונא נלהב ליהודים. מעד המתנה לבטל אח הסעיף ההוא. אמר המיניסטר: .לא צתנא•(1856). וכן חיה באמוע איזה בוצרים אשר גמרו חוק לימודם כמחלקח המשפטים בחאוניוורזיטעט בקשו להפנות לשופטים, רק המיניסטר פסק: דבר זח אי אפשר מפגי כי השופט צריך להשביע את העדים או את בעלי חתנים וחשטעה אשר נתקנה מימי קדם חיתח שמעה עפיי אמונה נוצרית ואיך יוכל איש אשר לא יאמץ בישו להשביע אחרים על אפונה זו, הלא יהיה כמצחק דכיא לידי שבועת שקר לק לא כחא קמיית הקונסטיטוצק(1851). ומשום טעפים חמים לזה לא יוכלו היהודים להפנות כחור מותם בבתי הספר הנכוחים ט הזצק הישן אמר כי מטרת בתי הספר היא לחנך אח הנערים במוסר ובדת וכן חיה במינויים לארכיטקטים ולמורתם. בכאדק אשר שם גם כן לאנחכטלח הקונסטיטוציון ניתן הפירוש כי על פי חקונםטיטוציון היהודים חם אזרחי המתנה אבל בכלל הזח אין הפרט ט חם אורחי העיר אשר יושבים בתוכה, לק לא יוכלו לרבחר ליועצי העיר וגם אין לחם חלק בנכסי העיר במגרשה וביערה (1851). מדרטעסבערג פסקו להלכה ט כלל שיווי הזכיות במקומו עומד אכל במשפט בחירת באי כח העם ללשכה כחא לא קתני(1851). בזאכסען אשר שם טפלו .חוצקים היסותים• אכל לא שיווי זכיות ישוביות אפיו על עורכי הדין להתעסק כדיני גטין מפני שגישואי הנוצרים חם דבר דחי(1851). לנוסתם(מזמתם) יהותם הותר עסקם, רק ככל פעם אשר צריך טצרי לחשבע בפניהם צתכים לקיוא טטר טצת (1859). באמה מריטת גזרו הפקידים נזחח חמות לטרוח ימי הטניס.