Haḳedem · 1909-09-01 · 3/4 (September-Dezember 1909) · p. [Seite]

163 קורות היהודים בגרמנ״א בנירנבערג אשר מעם גורשו היהודים בענת 1499 והעירו דם קנאו לוכוח ההיא קנאה הגמלה התישב היהודי הראשוץ נשנו! 1850 למרות סחאות העירונים ובשנת 1852 היה כבר מנין ליהודים. העצה נתנה להם רשות להחםלל במנץ בחרר אכסניא במה דה*כ רק בתנאי כי לא ירימו?לם עד אשר ישסע בחוץ כאשר עשו המטיס באסטנייא בטאה חששית. באלטענבורג גורשו היהודים אף סן הירידים (1853) למרות החוק היש( אשר קדים אף כמאה הט*ו כי אף במקומות אשר חישוב אסור ליהודים לא יכלו לחעצר מן הירידים. העצה בברעמען אשר ככל .הערים החטשיות• רדםח את היהודים לא בטלה את חקונסטיטתניון אבל לא נתנה אח היהודים להתישב על חוף חים בגבולה (1858). נתנו־ אחר הממשלות הקטנות יסטו .לתקן את רח היהודים• je נמו ד האחד לא ישארו בבורותם וסן נסגר האחר לא יפלו ברשת האטיקורסוח. במעקלענטרג אשר שם לטני חרעבולוציון נטו הטקידים חן להרעטורם בקשה הממשלה אחרי עזוב מד אייגהארן(79—1809) את משמרתו בתור רב ממנה (1852) כי ימנה תחתיו איש אחר אשר יטה .ליהמת ההיסטורית וחטוזיטיבית• ובשנת 1854 *וו עם*י בקשת רב המדינח ברוך שחק ליפשיץ בן חרב בעל •תפארת ישראל• כי כל כלח טרם תכנם לחוטר. תביא תעודה כי סכלה בסקור» גם טרוסיא אשר חמש עשתה לחוק ט אץ למושלי הממנה חלק כעניינים דחים של היהודים נטתה מן העקר ההוא והמלך נשא אח רי גדליה טיקטץ (86—1808) רב חאורטודוקסים בברעסלויא למעלת .רב ממנה•(1854) למק הראות את העם כי אין רוחו נוחה מבעל טלונתוח ר׳ אברהם גיינער ומכל חורת הרעטודם אשר היא יליד מה הרעבולחגיץ. ם*ד האחר אחזו איזה ממנות הקטנות בשטתם'הראשונה. ובשוואחנבורג מדאלסטאדט 1וח המושל כי יחטלללו את התפלח בעד שלום המלטת גרמנית וט ישימ שיר גרמני לפני דרשת הרב ולאחמה ׳(1856). ממשלת הרעאקציון המחדשת לא ארכה. טרם כלות עשר שנים נראו סימני נמק החרות. המלך טרידריך ווילחעלם הרביעי, ראש הרעאקציוגרים בנרמניא חלה מחלת הרוח ואחיו ווילהעלם הראשון(1888—1861) בחחלח (1858) מלא אח מקומו ואחרי מוחו מלך תחתיו. ווילהעלם בימי חורטו ובטרם בשנת 1848 היה נחשב בץ חרעאקציונרים האדוקים אכל באחריתו נטח ק*ת לשטח יותר חטשית. בחמתו עוד ממלא מקום אחיו *וח האפיפיור סיום התשיעי (78—18t6) לגזול את הנער עדגאר מורטרא בבולוניא מבית אכמ מטני כי אומנתו הנוצרית העידה ט זרקה מים על ראשו לשם נוצריות (1858). חרבו־ חזה הרעיש אח כל אוהכי החרות באיירוטא דחודי טרוסיא בקשו מאת המושל להשתדל בער הילד והוא חשיב ט נם הוא בחל במעשה המתועב חזה אבל דבמו לא יטעלו מאומה על חאטיטיור מטגי שטרוטעסטנטי הוא. כץ הפירושים אשר געשו על הקונסטיטוציון היה גס כן פגיעת חיחורים סועדי חטלכים והמחוזות Kreistage, Provinziallandtage אשר מסדו לטני חקונסטיטוציון ולק לא חיה ליהודים חלק בחם. הליברלים טענו כי מעת חיתח הקונסטיטוציץ לחוק נתבטלו כל חהגכלוח ממילא וחרעאקציונמם טענו כי אין להקוגסטיטוצמן נח למטרע. הממשלה כראשונה סייעה לשטת הרעאקצמנמם ועתה חודחח לדברי הליברלים, אף ט גחלי השרים חלו את פני המושל לבלתי יניח י לחלל קחשח טרוסיא אשר היא נחלת האמת (1860). בועד המדיני Landtag