Haḳedem · 1909-09-01 · 3/4 (September-Dezember 1909) · p. [Seite]

149 קורות היהודים בגרמניא \ בשאר מדינות גרפניא נראו גם 3( אותות זסן חד׳». בזאכסען אשד שם התישבו יהודים במסטר מעט סאז נתן הקורפירסט אדנוסנו לישר» נר נערמן חלד ולסשטחתו יד. נדדעזדק היה הפריגץ יוהאן אחי חסלך אשר סלך אחריו נין חפלתנים. השק אשר ניחן בשנת 1838 נתן ליהודי זאכסען את הזנוח לשבח בכל הפרעה אבל ליהודי ארץ אחרת לא ניתנו כי אם לשנת נערי דרעודען ולייסזדג. תקון גדול היח נטול השמעה .כפנוע היהודים• אשר חיה עלנון גחל ליהודים והשטלח נבודם כטרהסיא, ני חיו פונרחים להודיע ני גם בפגי עינאות אפודה לחם שמעת שקר ונתפח. השמעה ההיא נתבטלה בעת ההיא ברוב פחגת גרפגיא נסו באנהאלט. בשויפבורג (1842). בסיינינגק וברוינשווייג(1844). גס פם חפיוחר Schutzgeld נתבטל ברוב המדינות בליטטע (1842). ננאסויא (1843), במעקלעגטרג(1846). נחאגובר תקן השק פשגת 1842 ני תתבטל שטת הפחסה המיוחד Scbutzjudeu כי יחיה לישרים הזמת לשנת בכל הארץ ולעסוק בבל מסחר ומלאכה אבל לא יהיה להם זטח סדיני וגם לעוסקים במסחר קטן נשארו אמה הגבלות. בהחנסיא של העססק נתבטל שק גאפוליק המגביל אח החלואוח בשנת 1847. איזה תיקונים נעשו זדי מקרש ננייעק שדיעח הפסשלח כי תלפיר של מחלוקת המשפט בחאוגיוועידטעט אשר שלה על חבריו בחבור על עגיץ אש יקבל את הזמת להיח עורך חן אשר היה פסטרם שגבל נעת ההיא. הפפשלה לא זברה ‘ בעת ההיא את הישרים עד אשר נודע שם חפגעח חישדי גרינסטעלד והוא שח עורך דין הראשון בבייערן(1834), אבל לבל הישרים נאסר פינד הזח. עם בל ההגבלות האלה נתעסקו מושלי הטחנות הקטנות חסיד בתיקוני ענייני הקחלוח חטניפיים. בזאכסעךפיינינגען »חח חספשלח בי שערים הישחם חפבקרים בבתי הפטר יכתבו בשנת ורב הסחנה יוסף חןןפפאנן אשר נתפנה מטעם הדונם שרה לשחר פשום חנא דפלמחא דיגא (1842). בפינבען פאן יהודי אחד לפול את בנו וחפפשלח הכריחה אוש למולו(1843). מעשה כזה שח בטרנקטורט בשנה ההיא. הקחלח אשר עט״י חשק רשפה את כל הנולחם פאגח לכשב את שם הילד חזה בפנקס הנולדים בטענה בי אינו ישרי. חראביד ר׳ זלפן טריער חתניא לאור ספר קטן של שראות גדולי התר, פחם אף מחרשים כששאל שרש אשר חיה אז רב בלוקסעמבורג. וליטפן »וגץ אשר בלם חדרו ני ילד אינו נישל אינו ישרי. אבל העצה פסקה כי זח דבר שאינו מגע נפשטט המדיני וחבחחח את חקחלח לרשום אח שם שלד (1844). בנאסויא ניחן חוק על סרח הפילה. בזוירטעפבערג עשה חפיניסטער שקים למקואות לששר אח שקי הבריאות (1846). כפרוסיא אסרה חסוליזנייא אח התפלח ביום שאשון אשר שחה תקנת חפחרשים (1847). אשר חנו לרשת את השמח ליום שאשון. תקמח הרעשרם גברו ביפים ההם בלי ספק מטעם טחני, פפני בי התרעש מתנגח שחשים ומהם אף הליברלים על פירש הלבבות אשר תפרש דת היהודים בץ ששדים ובין שאר יושבי חא^ בשנת 1842 חגגה קהלת ח.טעםפעל• בחסכורג את יובל חעשחם וחפשה שנח לשפרה ושזניאח לאור את סדור חפלחה נהחנאח שני$ רב חקהלח ח. חכם• יצחק בערניים נא בשם ננד התפלח הזאת וראשי חטעפפעל חירשש שראות רבנים אשים אשר פסקו כי חפלה זו ששת לכל ישראל.