Haḳedem · 1909-09-01 · 3/4 (September-Dezember 1909) · p. [Seite]

ג׳ דייטש. - 140 בערים אחרות בכייערן, בחעססען, בפרנקפירט ואה־ות. בימים החם חחלח תשואת החירוף •העם חעס* אשר מקירו נעלם. בת• היתודים נשפו ונכסיהם חיו לבז, אבל הנפשות היו לפלטה, ני הממשלות עם כל שגאחם ליהודים לא הניחו לעשות להם Pamberger: Beiträge zur Gesch. der Juden in Würzburg- רעח Heidingsfeld, Würzbg. (1905). ,אמרו כי רוחם לא נוחה ממעשר stägemann איזה שונאי היהודים נהיועץ חמם נזה מפני ני נודע ליהודים ימנעו מהתמר תחת אשר אם יחיה להם שלום Monate* לא ישאר יהודי אחר בגימניא מקץ חםשים שנח מלכד היהודים הטולנים schrift vol. 52, p. 102, 1908. כן נשארו ענייני היהודים עד אשר עור הפעם קשרו הצרפתים על מלכם ויגישוהו מן הא-ץ (1830). הרעכולחניון ההיא התיזה את מושלי גרמניא אשר יראו פן ישובו ימי נאםוליון ולכן הטו אוזן לבקשת הדעמוקרטים להקל אה עולם מהעם, ובץ בקשות האלה היחח גס כן הטכת מצב הירודים, ואף בזנרפת המלך החדש לדס פיליף עשה חוק ני הממשלה תתמוך את קהרות היהודים כאשר תפנה את רקתוליף והפרוטעסטנטים (1831). המדינה אשר על יד גבול צרפת הרונסיא הגדולה באדען התהילה לעסיק בשאלות היהודים מיד נשנה ההיא. נכבדי היהודים באו בבקשה לפני הלשכה (ועד גנחוי העם) לחת להם שיווי זכיות. שונא• היהודים חזרו לשטת המן ויאמרו ני היהודים הם מרוחקים משכניהם מפני שחם עם אחי אשר דתיהם שונות מכל עם. לכן «•ם יוטב מצנם צריכים חם להרים את המכשול הזה. על זה נמנו וגמרו רוב בעלי הלשכה בכל פעם ופעם אשר באו נכבדי היהודים בבקשה הזאת 1841 ,1835 ,1833 ,1831. בין המתנגדים להרהורים היו הליבעראלים קופצים בראש כהכותב היסטורי Rotteck והפרופעסור .H. E. G Paulus אשר היה ראש המדברים לחכמי דת הפרומעסטנטית הליבעראלית אשר הודיע בפומבי כי לדעתו ישו היה ממזר ולא היה אחרי מותו רק הקיץ כקנה אשר שם שמוהו הי. האיש הזה נתב ספר בשם -Die jüdische Nationalab .1831 sonderung nach Ursprung, Folgen u. Besserungsmittel הוא בקש בפרט כי יבטלו היהודים את השכח ואת חוקי מאכלות האסורות. במלכות זאכסק היה הדבר להיסך. הועד בקש להיטיב מצב היהודים והממשלה חשיבת ני טרם תקרב אל השאלה צריכים היהודים לדחות את שביתת השבת ליום הראשון (1831). ובן היה בבייערן. המלך לודוויג כבר בשנת 1826 נתן להסוחר ישראל הירש פאפענהייטער נמינכען רשות להדפיס סדור תפלח עם תרג־ם גרמני ופתשגן בחב המלך הודפס בראש הספר להודיע ברבים ני ההדפסח הזאת היא הוראת שעה וכי בזמן קרוב יתפללו היהודים רק גרמנית ובבוא שאלת היהודים לפני הועד התנגדו יועצי המלך לכל שינוי וכאשר עשו נפיורדא איזה שנויים במנהני בה־כ גער פקיד המלך בהרבנים האיוקים כר׳ אברהם בריג בווירצנורג ורי משה חעכים מאנסכאך אשר מחו בד,משנים (1834). בשנת 1835 קראה הממשלה אספות הרבנים הטורים ומנהגי הקד,לוח בכל סלך •למען יועצו לחזק את בדק דתם, זלפנוח בזה דרך להטבת מצבם המדיני*. אכל בשנת 1838 נשתנתה השטת וחפסשלה צותח למנות רבנים משכילים •אבל לא מחרשים אשר הם סננה לכלל*(-verdorb