Haḳedem · 1909-09-01 · 3/4 (September-Dezember 1909) · p. [Seite]

ג׳ דיינזש 148 עשרים ושנים חוקים שונים ליהודים ופקידי הפלטת לא מצאו חלבה פסיקה במקום אחד. לדוגמא נציב מעשה כיח דק אחד סשנח שנת פרידריך ווילחעלם הד׳ על כסא אנין(1840), אלפנה כמדינת פאזען נישאת לאיש בנדלק, לח היתח הרשות לשכת בנדלק מפני שנישאה לאיש אשר לו חיתח רשות ישיבה בכל רחני הארץ אבל את בתה מבעלה חראשק גרשה הפוליצייא מפני שאניח חיה מן החושבים ולא מן האזרחים. לכן היהודים קוו כי המלך החדש יחן סדר חדש אשר היה נצרך גק לפקידים ובק ליהודים, אכל הפלך זרק קיתון של מים אל פניהם באמת במכתב ט אין דעתו נוחה מן ההתבוללות individuelle Verschmelzung והוא רוצח לחת לקחלוח היהודים כה ים■־, לשלוט בעצסם(1841 .18 Dec). נזה הבת המלך דעתו ני אף הזכיות אשר ניחנו בשנת 1812 יקוטעו. לא לבד היהודים כי גם הנאורים הנוצרים הרעימו על זח ומהם אלכסנדר פאן חומבאלרט אשר היה נחשב נימים ההם גחל החכמים בגרמניא. אמר ני דבר כזה יגיום נזק גדול לפלטת. משרתי המלך הקשיט לקולו. חפוליצייא אסרה על עתון אחד לקתא אח לודוויג פיליפק, רב בסגדעבורג .כהן*(1842) (Geistlicher) ועל מדפים אחד אשר הדפים צורת הרב מיכל זקש בברלין לכנותו בשם .מטיף•(1846) (Prediger) ועל חרב אברהם גייגער בברעסלרא אסר המיניסטר להראות בתוך קריאי המועד למלואת יד ראש העיר(1843). המלך בכמת ובעצמו אסר על כל הנמרים חפרוטעסטנטים ועל מורי בתי הספר לבקר בבתי כנסיות בשעת ו^פלה (1844). בעת ההיא מעצי הערים מאמה פלטם Provinziallandtag באו בבקשות אל המלך לגמור אח החוק החדש ולסוף נקראו ראשונה נחירי העם הנשלחים מאח ועדי הפלכים לאספה בנרלק Vereinigter Landtag להועץ על איזה חוקים ומהם חיה החוק ליהודים (1847). המלך דועציו הלט בשיטתם ויאמרו לעשות מן היהודים חברות מיוחדות Judenschaften אשר תפקחנה על עניני היחידים ומהם יוקחו ליועצי העיר במספר מצומצם אך לפקידה מדינית לא ינתגו. בתי ספר מיוחדים יפתחו לחם .למק לא יהיו למשא לנוצרים,. גם הכלל .פן ירבה־ היה נכלל כהגבלת נישואי יהודי פרוסיא עם יהודי ארצות אחרות. הועד עשה שינויים נהחוק לטובת היהודים. תחת Judenschaften היד, השם החקיקהלות כנסיות Synagogengemeinden. ליהודים ניתן הרוח גמור בעבודה מלאכותית במסחר ובאחוזות. לפגי הערכאות ניתן לחם שיתי זכיות גמור תחת אשר לפנים היחה עדות יהודי נחשבת גרועח מעדות נוצרי. מימיים מדינים ומימיי טורים בהאיגימערזיטעטים נמתח להם באיזח הגבלות. אך אמה הגבלות נשאה ליהודי פאזען והכלל •פן ירבחי לא נתבטל לגמרי כי יהודי ארץ נכריה לא הורשו לד,נחר למימי הקהל נמו לרבנים וחוגים ולשרת כבתי מסחו־ ולעוזרי בעלי מלאכה אם לא דחן להם רשות מיוחדת מאח המיניסטר. נק המחננדים לרוח החרות היה >ןטטא פאן ניסמרק אשר היה אחרי כן המיניסטר הראשון. הוא אסר: לבי נהפך בקרני בהעלותי על דעתי כי יהודי ישב לפני בלמש פקידי המלך להורות משפט. החוק ניחן בכיז ביולי 1847 אבל לא נתקיים זמן רב כי נמשך שנח פרצו) הרעבולוציק וכל סדרי המלוכה נשתנו.