Mannheim
Compact Memory

Haḳedem · 1909-09-01 · 3/4 (September-Dezember 1909) · p. [Seite]

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Haḳedem
Volume
III (1909)
Issue
3/4 (September-Dezember 1909)
Date
1909-09-01
Page
[Seite] (sequence 93)
Language
German, Hebrew
Belongs to
journal issue
OCR quality
53% known words query
IRI
…/4869944-6026866-6026974--0976-4870954
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

147 קורות היהודים בגרפניא licher Neologie huldigende). ככל הטחנות הקטנות חמט מחממת מצר המררח להיטיב .מצב הרוחני• מל חיחוחם. בואנסען וויימאר אמר מם כגר כמנת 1823 גזרה המלטת להתפלל גרמנית ניתן חוק חומ^אמר תקן אף טבוח ההגבהה והגלילה ובמווארצבורג־זאנרערםחויזען מה חמר כי היהודים יחתמו על חעתון חחו־מ .אללגעמיינע צייטוגג רעם יודענמומס* (1837). במריטת אחרות התרעמו ט היהודים אוכלים ואינם עומים הנריכים חם לעסוק כמלאכת חרמים מרם יחיו ועונים לוטות אורחים. כן חיה במעקלעננורג (1836) ובואנסק (1837). עם כל חקכלנאות האלה חוטב מזנב היהודים מעט. במרינה אחת בחעסעך קאסעל ניתן מיוד וכעת .גמור*. רס בהכלל חוח נאמר חוץ ליהודים אמר יעסקו במסחר קפן(1833 .29. Oct) אכל החוק חוח חיה להלכה ולא לפעמון בםרוסיא היו למת דחעצים חלוקים אכל בםלך ם«ןוק אמר מם מח היהודים בצער כי נמנע מחם חסד החוק ׳אל 1812 ניתן חוק חרמ במנת 1833. היהודים נחלקו לאורחים (naturalisierte) ותומכים (tolerierte). וטת היהודים בםרוסיא הימנה ניתנה לאלה אמר ידעו קרוא וטעב גרמנית ואמר לבמו מלטמ גרמני ולעוסקים בחרומת במסחר גדול ולרוםאים. אבל המאר חץ עור במגב .יהודי המחסה*. חרמות ניתנה לבוא בצבא ואלה אמר לא כאו בצבא נחנו כסף פריץ. בפלכי פרוסיא אמר הע תחת מבט המלך בעת צאת החוק 1812 נמארו הזטות על מקומם מלבד וטת הוראה בהאונמוהיטעמיס אכל הפקידים תמיר עמו פירושים עפ*י מטת .לא מנו אלא• והמלך הראה תמיד את מנאתו ליהודים. במנת 1836 מגה אח מצווע ט לא יקראו היהודים את בניהם במסות נוצרים ד» גם כן על פקידיו כי לא ימתממו עוד בתואר .בני ממת• (mosaisch) בדברם על היהודים. התואר ההוא נתחדש בתחלח המאה חייט כלשון נקיה כלומר כי אם יגיחו היהודים את תירת התלמוד דחוקו רק בתורת ממה או יחפט שונאיהם לאוהבים. המקורה ההיא עשתה רומם מבהיל על היהודים ואחד גחלי היהודים בברלין יואל וואלף מייער קבל באגרת אל המלך על אונאת דברים כיו. והמלך השיב ני הוא רק חפץ בלימנא מעליותא וכלשון חכמי המשפט הימנים. במות המלך פרידריך ווילחעלם השלימי ימב בגו ם־ידריך ווילחעלם הד׳ על כסא אתרץ (1840). הוא היה בעל דמענות אמר קוה לתחית ימי הכינים ולק חיתח דעתו להפך את כל העולם טלו לנוצריות ואת כל הנוצרים לפרוטעםטנטיםמוס. לק במנוע על נסאו בחר במומר אחד לחיות בישוף לחפרוטעסטנטים בירומלם. המומר חוח מיכאל מלמה אלכסנדר יליד מענלאנקע בסאיען חיה שוחט ומלמד תינוקות באנגליא ומם המיר דתו ובמנת 1841 מלחו המלך ליחמלם למען ייסד מם ערה יהודית־נוצרית אמר תהיה סרנו לכל יהודי הארץ אמר עם*י האופן חוה יתנצח מעט מעט. נוח יבחנו דעות המלך אף ני כדי .לשכך את חאוון* אפר לראשי ערת ברלין בבואם לפניו: .אינני דבק כמחשבת חר ימן־, אמנם רעוע האמתית נראתה בעליל בתחלת מלטוע בהודיעו את מחמבוע על חוק חדש אמר חיה נצרך מאוד. ני מפני מפרוסיא רכשה ערים ופלנים מונים אחרי מלחמת נאפוליון והחוק rל 1812 לא מלט כי אם נפרוסיא הימנה נמצאו בגבול פרוסיא

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.