Haḳedem · 1909-09-01 · 3/4 (September-Dezember 1909) · p. [Seite]

נ׳ היטש 142 בשנת 1758 אשר אחרי אמה חדשים שוב נתבטל ספני תרעומת העם. בבוא השסועה הראשונה לנרסניא חבר איש בלחי נודע אשר חתם את שטו .לוי ישראל• סטר קט{ כשס .1753 ,Schreiben eines Juden an einen Philosophen, Berlin מ הוכיח חסחכר כי נמנו־ הסשטט ראוי ליתן גס ליהודי גרסניא שיור וכיורש הסטר חוח גדסס סעס שנית בהאסבורג כשנת 1759 עס הנחות אשר הס פלאות שנאה. כן עשה יוהאן תר סיכאעליס טרוטעסור ללשונות בני קדם בגעטטינגק בחשקטחו על סטרו של דןןד.ם להטבת מצב היהודים (1781). בה אסר בי אין «ורך בהטבת מצב היהודים היושבים אף עתה בשלוח וכי סלבד זאת אינם רארם לחסד המושלים ט רובם הם מכים נשבעים לשקר וכדומה ממלשינות שונאי ישראל (Graetz: Gesch. XI. 78—9). השינוי חאמתי לא בא ער אחר שנח 1791 בהעלות האסטח הלאומית אח יהודי «רטח למעלת שאר אזרחי הארץ. השטה (Assemblee Nationale) הזאת נתקבלה גם כן בהולנד אשר היתח אז תהת יד «רטת (1796) ובאלה חלקי גרמניא אשר היו גם כן ברשות הצרפתים בקעלן הבריז סקיד הצרפתי סיר אחרי אשר כבשו חצרסתים אח העיר דרור לבל דתות והיהודי הראשון התישב שם בשנת Brisch: Gesch. der .1426 1789 אחרי אשר נאסרה הישיבה ליהודים משנת Juden in Cöln etc, Cöln, 1882, p. 146. Busch, p. 148. (1798) בבון ובמיינץ נהרסו שערי הניטו בגיל היושבים בהערים הגדולות כמו בהאמבורג ובפרנקפורט דמיין הוטב מצב היהודים ובליבעק אשר יושביה הושיבו את היהודים בכפר מויסלינג ולא נתנום ללון בעיר ניחן להם שיווי זכיות גמור (1811). בפרט בפרנקפורט אשר יושביה חחימרו בהשפילם עשה הדבר הזח Allg. Zeitung d. Judt. 1909. p. 10. את בבור היהודים רושם גחל ואמו של המליץ המפואר געטהע התרעמה על שימי הזמן באגרותיח ib. 1900, 622; 1901, •שונא ליהודים שנאה עזה p אל מה אשר היה גם 153—4; 1902, 426 et seq.; 1903, 447 et seq.; 1906, 380. חפצת שטת המבלמת נראה בשיר שעשה חטמר הקאתולי איגנאץ פאן Mitteilungen, Verein וועסענבערג(1802) אשר מ מלק כבוד אף להתלמוד zur Bekämpfung des Antisemitismus, 1902, 378. יאהאן פעטער העכעל. מליץ מפואר וטסו* פרוטעסטנטי אפר כלוח העם אשר הוציא (1807) : •יש אומרים בפתיותם ט היהודים כלח יגורשו מן הארץ. Allgemeine ♦•אחרים אומרים בטוב טעם ט משו לאנשי חיל לטובת הארץ Zeitung, München 1905, Beilage, p. 515. אף הבארון דאלבערג, אשר שמו נפוליון לחכם פרנקפורט וסטמתיח ולהבחן הקתולי הראשי לכל המסיח הקתולית בירמניא בתחלח היטיב את מצב היהודים (1807) ולבסוף (1811) נתן לחם שיווי זכיות גמור חלף ד׳ מאות אלף זחוטם אשר שלמו למק חיותם חפשים מכל מס מיוחד. בחמדימת אשר לא היו תחת שבט צרפת גם p חוטב מצב היהודים לפמח במרה מועפת• בפרט השתדלו אמה גביהם טשראל יאקובזאחן תאלף בריידענבאך