Haḳedem · 1909-09-01 · 3/4 (September-Dezember 1909) · p. [Seite]

146 קורות היהודים בגרמניא חעועח ק מזיח מעונת ממני ׳»מתקרב למנהג נמרי• (1812). מנת 1883 עוח המלך כי אף בעם העריסה לא יענו היהודים ממנהג אבותיהם. על סי העטה ומאח התמנה מלבות סרוסיא נגד בל עינוי כמנהגי בית הכנסת. העינויים החם החלו תחת עבט ערסת בפלטת וועסטסאלק אער נתן נאסוליון לאחיו חקמן היערוניטוס. עם היה יעדאל יאקובק (1828—1768) נכבד מאד, והוא היה עעיר גדול נדיב לב דודע ססר. הוא החל לררוע בלעון מחה דלכע מעיל כמעיל הנמרים חסרוטעסמנמים. גם זיע אח הקוגסירמדון, עירים בגרמנית ודברים חתמים לוח להראות בי היהודים מתקרבים ליעוב איחסאי. משני קנאתו לפלטת נאסוליון המיץ לעזוב את אומו אחרי פסלת הקיסר ויתיעב בברלין. עם נהג כמנהגו בקאסל ואף מגחלי ברלין גמאו חסץ במחעבח הזאת דעקב pvi בער, אביו על המנגן המסואר מאיר בער גם בן קרא עערה בטחו להחסלל במנהג החדע. ראעי ערת ברלין קראו חגר על זח ועל סי מנות המלך נסגר כיח חחסלח הזח והחוק ניחן ט היהודים לא יאונו בבתי חסלתם דבר ממנהגי אבותיהם (1823). בממעלות הקמנות בגרמניא עלמה עמת .איסבא מסתברא׳ והערים וסקידיהם תמיד אזנו טחורים לענות מנהגיהם היענים. כזאנסעךוויימר ניחן החוק בענת 1823 ט חיהותם יחסללו גרמנית• גם ניעואי תערובות הותרו בחעתדלות המעלה ט יתערבו היהודים עם עבגיחם. חממעלח מנחה לטענדל חעסם(71—807!) רב מתנה אער יסקח על הדברים האלה וימסור לפלטת את כל איע אער יסקר בבית הכנסת כעת חתסלה למען יוקח ממנו רעיון הרוכלים. ומלכד זח נאסרו המניינים כבתי היחידים אסור גמור. אחת האמתלאות לעועק היהודים נמזגאח במסחרם. ט אמרו עונאיהם בי אוכלים ואינם עועים. לדחות אח המענה הזאת חעתדלו .היהודים להרבות בעלי המלאכה, כענת 1813,ענח אחרי זנאח החוק לטובתם בסרוסיא נחיסדח החברה להסזנח מלאכת הרע ועטרת האדמה כץ יהודי סרוסיא. גם חממעלות בחוקותיהם חעחדלו לתכלית החייב אלדענבורג אסרה את חמרטלת ליהודים (1827). *ווירטעמבערג מנעה מן הרוכלים מסוחרי בחמות וסוחרי גליות את מעסט האזרחים (1828). למרות כל ההגבלות האלה זנעקו ההמונים תמיר ט היהודים עולמים בארץ וטתני עטנח רבים הטתו כחם. עוד בענת 1813 כתב הרוסא Se88a חדץעחוק כעם .כיח הכנסתי Judenschule אער ע0*י מנות חסוליזנייא נעתנח עמו ל.חבורחנד Unser Verkehr אער מער חמליזנח גרוע מאוד אכל בטז נתקבל כחנון. אחרי פסלת נאסוליון כתב Ruhs סהסעסור בברלין ססר בעם .מענות היהודים* 1816) Ansprüche der Juden an das deutsche Bürgerrecht) אער ט התנגד לבל עינוי לטובת היהודים. לרעתו עריך להסירם מן חעבא למנעם סכל מלאכת חרע וגם לעייגם באות סלון. את חעמח הזאת ענה בעני ססרים אחרים בענות 1187 .1816. אחריו מלא Fries סתסעסור כחיידעלנערג כססרו אער חיה חעקשח על ססת על Ruhs בעם •סכנת יהודים לחוץ ולרעות על הנוערים* (1816) אער טיט ניכר ממאמרו: .כל חחקגות ענעעו למעט סססר היהודים חם ללא יועיל אם לא נלך כעקמת סרעה*. דברים כאלה עעח טרי ובענת 1819 חחנסלו על היהודים בראעונח בעיר ווירעמרג(2. August) ואחרי כן