Haḳedem · 1909-09-01 · 3/4 (September-Dezember 1909) · p. [Seite]

' קומת הי־וזודים נגרמניא 143 מהסרת האכוגא Leibzoll אמר היה לאות קלון. גם מאיר נן אנשל רוטשילד, אשר ביסים הדים עלה לגדולה השתדל ברבר הזה בכייערן(1504) וברוב הסריגות הוציאו את חפצם לפועל. סהסדיגות אשר עשו צעד גדול הלאה חיחח סריגת באדען אשר נחגר, ליהודים זכיות אזרחי הסריגה Staatsbürger ותברא ועד לפקח על עניני הקהלות 1807-0) Oberrath). פרוסיא אשר הסיד היתה רעאקציונרית בכל הדברים הנוגעים ליהודים הוציאה חוק(1812 11. März) אשר עשה אח היהזדים לאזרחי האח Bürger und Eiuläuder דחן להם אח בל זכיות צבוריות נדמר ההתישבות והסשחר וגם איזה זכיות סריגות כהזטח להבחר ליועצי העיר, דרשות ניחנה להם להסגות כין סורי האוניווערזיסעסים וגם סינויים מדיניים הכסיח להם חוק לעחיר ער אשר יהיה שלום בארץ. חוקים חסה לזה ניחנו בסעקלעננורג ובנייעק (1813) ובאיזה סריגות קטנות. בכולם נסצאים פרטים היוצאים סן הכלל אשר נתן ליוצרים משפט אזרחי הארץ, אך עכים נכר צער הלאה בהסרת העקר אשר הכיט על היהודים בתור חושבים החיים בחסד הסושל (Schutzjuden). היהודים סצר עצסם סודו לודאות כי חפצים הם לעשות חובתם ורבים חרפו נפשם לעכור בצבא. נפרוסיא עכרו לפחות 392 יהודים כצבא כשנת 1813 בתור עבודת נדבה ובשנת 1815 היו לפחות 731 יהודים יוצאים לסלחסר, נצבא פרוסיא. לפחות 72 קכלו את צלב הכרזל אשר הוא אות בטר לבני חיל ורכים שלחו טחנות לסוכי הטערכות או עשו גסילוח חסד כבתי החולים. באשר קראה הססשלח לנדבות לצרכי הסלהסח נדבה אגודת היוצרים הסוחרים בברלין 700 טאלער וזאת היתר, הנדכה הראשונה אשר נתקבלה *M. Phi lippson: Der Anteil der jüdischen Freiwilligen an den Befrei- .247—220;21—1 .ungskriegeu, Monatsschrift, 1906, p נאפוליון ניגף שתי פעמים בלייפציג(1813) ובוואטערלא(1816) וסושלי גרסניא כראותם ט היתח חרוחח שבו לאיחנם והרעאקציון התגברה כיסי קרם, אף כי לא נחכטלו בל תקנות לטובת היהודים. בין שונאי היוצרים העצומים היו •הערים חחפשיוחי(הערים אשר היה לחם משפט המדינות). באיזה סחם בפרנקפורט, חאסבורג, וליבעק קבלו יוצרים שיווי זכיות גסור כיסי ממשלת הצרפתים נגר רצון העירונים ולכן סיר כאשר הושב הסדר הקדסון נפסקה ההלכה כי החוקים האלה נחנו ע*י אנסים ואין להם כה זצקי. בוויען אשר שם ישבו באי כח של סשלטח איירוסא ליעץ על סדרים חדשים Congress ניתן חוק פשוט כי יתקייסו בל חוצקים אשר ניחנו בשביל היוצרים בשנות הסוצסח ואם ישתנו לא ישתנו אלא לטובה. בשינוי גירסח תתקנה פעלו כאי כח הערים החפשיוח את חפצם ורק הזצקים נתקיימו אשר ניתנו זדי ממשלוח הנטנוח ולא ע0*י הזרים. עפ*י הפירוש הזה הושבו היוצרים בהאסכורג ובפרנקפורט על איתנס, וכליבעק צוח הסינאט לגרשם מן העיר ולהושיבם בכפר מויסלינג כבראשונה. היוצרים בערים האלה לא נחו ויצעקו על החסם חזה באנמת מחאה אשר שלחו אל העצר, Bundestag ועיי שתדלנים יוצרים ואינם יוצרים ואף השר חאררענבערג מיניסטר של פרוסיא והשר סעטטערניך מיניסטר של אויסטריא המליצו נערם אבל ללא הועיל, ואין לתמוה על זה כי השתדלות מעצי המדינות האלה לא חיתח אלא משום מראית עין ט בארצם גס חם