Haḳedem · 1909-09-01 · 3/4 (September-Dezember 1909) · p. [Seite]

נ׳ דיימש 140 יהודי או נתנרי כי גס היהודי ישמור את חיקי איחמא דודה ברכה בקרב האמות ט רק משמטים אכזרים מנעוהו נמה עי* היום ויעשוהו קללה־. גם במאמרו.על התגיירות היהודים• המליץ בעד זדחודים דבקש כי השרים ייטיבו עמהם ואולי הוא המזדא את השטה הנשנית כמה מעמים באמייקא .או ארץ כנען תחיה לחם בכל יותר על כל אלה .Allg. Zeit. d. Jud. 1897, 404—6 .*מקומות סושנותיהם לחם למליץ בספרו אשר כתב Dobro היה החכם המדיני קריסטיאן ודלהעלם דיןחם Bürgerliche Verbesserung der Juden, Berlin, :להגן על יהודי עלזאם 1781. תמית דבריו הוא ט היהודים לא גרועים חם משאר בני אדם וכל חסרונותיהם באות מהלחץ אשר האומות לוחזגים אותם ולק אם ימו המושלים להיטיב את היהודים M. W. Rappaport: Chr. W. .דינים הם להשוות אותם לשאר אזרחי הארץ» Dohna, der Qegner der Physiokratie etc. Berlin, 1908. נם במחנה היהודים עשו השטות האלה רושם כאשר נראה מסמר קטן אשר לא נזכר שס מחברו הנרמס בברלין לערך 1798 בשם .דברי ריבות*. שם Zeitschrift für המלך עם שר«באו ועם הבישוף נדברים על חטבת ם*כ היהודים hebr. Bibliographie, vol. VIII., q. 19. 1904 המחשבות האלה עשו מרי בחוקי יוסף הב• באוסטריא אשר החל בשנה הראשונה למלטחו(1781) וימשוך כל זמן שכחו על כסאו. המטרה יותר גדולה היתח להיטיב את חינוך היהודים בלימודי חול ולמשכם ממסחר הקטן למלאכות חרשים ולעבודת האדמה. החוקים האלה חיו לדוגמא למושלים אחרים נגרמגיא ונבר בשנת 1782 נקש המרקגראף קארל מרירריך מבאדען מאת יועזזיו להשתדל בחתנאת Lewin: Vorarbeiten zur badischen .מחשבות הקיסר למועל גס באחד Judengesetzgebung etc., Monatsschrift 1908, p. 66 et. seq. המעולה היותר גדולה נעשתה ב«רםה בחנתן לכל היהודים שיווי זכרות נסור 27) והדבר הזח כמובן עשה רושם על שאר אר«וח מלבד אשר נתקיים. Sep. 1791.) .חז«ק הזה בחלקי נרסניא אשר באו תחת שבט «רמת משך ימי חרינילתדון . התנאי הראשון בכל התנועות האלה חיה ט שאו היהודים מחתבודדוחם הרוחנית. ובאמת התנועה הזאת החלה טרם יחשוב איש ט שיווי חזטות יחיה יוחד (1768)סחלנתא למשיחא. קלמן כהן מדימעלדארף כתב סמר ללימוד חכמת חחשטן אשר נתקבל לסמר לימוד בכל בתי סמר המדינה. גאטטשלק מאן געלדעק. אבי אמו של חיינריך חיינע גמר את למורי חרסואח בהאוניוורזיטעט ברויסבורג ותנא משם בתואר דוקטור בשנת 1762. בן חדו משח מאן געלדערן נחיה לדוקטור עוד בשנת 1742. בגעטטינגען נעשה בנימין מאלף גינ«בורגר לדוקטור בחכמת חרטואח בשנת 1743 וירמים סמר לאטיני על חכמת הרפואה בתלמוד. נקארלסרוחע הלט שני נערים יהודים אל חגמנזיום בשנת 1769. ליץ אליה חירשל. גיסו של חרסכמין Kaufmann: Aus Heinrich Heine’s .1766 חיה בחגיסנדום בברלין בשנת Ahnensaal, p. 161 et. seq. Allg. Zeitung des Judt. 1890, p. 296; 1894, 480; Monatsschrift, 1908, p. 83. ib. 1906, p. 427.