Haḳedem · 1909-09-01 · 3/4 (September-Dezember 1909) · p. [Seite]

127 לתולדות^הבאובים תיקרה מסו, וכח חשב מלמלת חקבלח התנאים והאםוראים. והגאונים חר אחר דור נסדר, ועל ידה ראיט אור על תולחח ימראל נהרות הקדמונים, ועלינו לתת חודה גם למועלים חקמנים, כי חם גרסו לנל אלה הדברים, ועל ידם זרחה לנו אור, על תקוסח גדולה מל הגאונים בארץ מנער. ה. י׳» מרח־ג עוד תמוונה נסלאה. מוכתב אותה לחכמי סס, ונרססח נםם1 מועדי תמונה סי׳ קכיכ, ועור בססרים מונים,). אך גם עליה י* *או עוררים, וחמובו אותה למזדיסח*). ואף ני הזכיר הרמבץ אותה מתי סעסים בססריו)*; אכל לא ראו המערערים האלה, כי גם כתמובח הזאת גמלו מבומים רבים, ואם נתקן אותם חימב מתוך חענץ, או נראה ברוד כי רמיג כתבה, וממט תנאו הדברים ועסלאים הה למונח: ממאלחם חנן אץדורמץ כעריות במלמח ולא במעמח בראמית במגים וטי, ובסוסו בל מלא חם על כבור קיט ראוי לו כאילו לא בא לעולם, ור׳ ימסעאל אסר במה מיעורו מל יהנרט ומי, והתחיל אומר קופתו כך וכך, ודבר זח חתגרנט לידע, אם ר׳ יממעאל ממע מרט ורבו מרבו, הלנה לממח מסיני. או לא?, ואי איכא למיסר דמרעתו קאםר, והתנן כל מי מלא חס על כטר קוט וט,, יבאר לנו אדוננו דבר זח באר היטב. חמובח: אי אסמר לבאר לכם דבר זח באר היטב, אלא כללא בעלמא4), כי חס ומולום מרי ימסעאל אמר רבדים חללו מרעת עצמו. ומאין באים טעמים הללו מרעתו מל אדם, ועוד מיתנרט מרומם ומעולה מחיות לו איברים ומחת. כסמוטן מל דברים, כי אל מי יממה אל, ומה דמות יערוך לו, אלא דברי חנמח חם וט,5), והללו רגמים מלהם וסודות, חם רזים וסתרים מאי אסמר למוסרן לכל אדם, אלא סי מימ ט סחת המסורות בידינו וטי, ומן המסים מראין אותו כפתר לבבו וטי*), ולמה מסרו חכמים אחד לחברו הטח טניס וסדרי מרטוטץז), מסקזנתן אמורין כסדר: וח ססר תולדות אדם, ומקצהן נסרר ססוק מל אחריו: זכר ונקכח כראם, אלא על זאת, לסי מאץ מוסרים סתרים ורזים הללו, אלא למי מרואין ט סמנים 1) עיין תשובות הגאונים ליק (סי׳ ב״») חתתיח לרש״ו ת"» («י ם"») ע*פ נ״י סאכספרד, ובם׳ קכוזת תכסיס (זר ק״ח) ונכתב ניב בזד חב״י של הפירוש סר״י ניזלוני על ספר יזירח (שם זד ש״ת). *) זונץ בס׳ ריסוס (זד קז«ג) גרעץ גדיי חלק ששי נזם ע כ׳, ותרנני בסבווו לתשובות הגאונים (זד נ״ח). *) כפירושו (בראש׳ ח׳ ב׳) ובם׳ תורת ת׳ תסיסת (זד כ״א). *) בדפוס: כללי: אבל בנוסח אכספרד נאשר לגמן כלל 41 וסח ועא חכלל? בי ח״ו שר׳ ישסעאל אסר ובו׳. \ *) •ת קזרתי אח לשון תחשובח, ותביאת• באן רק חעיקר. •) ודי וח אסר רחיג סקודם. י) עיין נם׳ חורת ת׳ תשיסח לרטב״ן (זר כ״א).