Haḳedem · 1909-09-01 · 3/4 (September-Dezember 1909) · p. [Seite]

125 לתולדות הגאונ״ם מיומי חלל וממאי" הלא רמיג בתמונתו לחכמי קירואן: .כחנו־ נכתבה הממנה• אמר מם: תלמוד וממנה לא איכתבהו; גם למק מל התמונה ההיא מגומגם מאד, ולא נמעא רגמחואזנל רמיג; עור לא ניכר נה. ער היק מגינים דנרי המאלח. והמקום אמר מטנו מתחלה תמונות הגאון; וק נאמר בה: כל לגדי דרננן קדמאי. לא נודע' ממומ נוח נמלח הודי א«ל רשיג, גם נעלמו מנח המלות: ומוזניאין ססריחם, למוא עמלו איזה חכמים לסרמן ברברים רחוקים,). אבל בחנם חתניאו התקדים האלה לעז על התמונה ההיא, כי נאמת נמלו בה מנומים רבים. עד מםג םעסד. וכנדה מםתח, ואם נתק את למונח מתוך הענק, אז נראה את יקרת ערכה. וזח למונה אחר התיקק: וממאלתם דאית כינינו תלמידים. והם מועלים קטנים דלית נהק חממא* *), ותלקק ואוסרים על הגאונים עמודי עולם, מנין להם דבר זה? וטתניאק םםריר.ם וט־*) תמונה: חם לא ינינו אל שעלות ה׳ ומעמה ידיו4). ולא המיגו אשילו דבר קמון. סח מחמיג תלמיד מתלמידיהם מל קגק מכגאונים. כדאמכחן לחד סן הנאונים. בתי דנה גםמיח אמנחן ביה. זמר התא גברא למוב, כל תויי דרבנן קרמאי דא עם דא, ומית מדדי ממנוי, דאיתגניזו סיוטי חילל ומסאי. וכמה עניני דלית לדגן מיעורא*), ואםילו במתיבתא דרקיעא יסדרון הלנה כמות, ואיך באים מתלים קטנים. אמר לא ראו מאורות, וחומנין לאפר סרח על ח׳ ועל נחלת. ופי מחניף בתליסר נם,, ועמד על כל סח דתה מימות יתמע בן נק. אימ מם, אימ הלכה לממה מסיני, וודו לאמר תעה על דברי קטן מנקטני הגאונים, בי כולם דברי אלהים חיים. ואםילו במררמו מל ממה רבן הנביאים לא ידחו אותן ממקומן, וחכמתם וסלסולם הוא הדני אמר זנוח ח׳ אל ממה, ואף על סי מאופרים הכי תא. ואין מביאין ראיה באיזה מקום הוא אין לתמ על דבר קטן וגחל, וכל התלק על מום דבר מכל דבריהם, כתלק על ח׳ ועל תרת. המאלח הזאת בדבר המועלים הקטנים נמאלח םרמ*ג כסי הנראה מחכמי קירואן וממה תאו תלמידי בית הסדרמ «עירי לימים, ורבה מרח בלי סחר ומורא, על גאוני בבל הקדמונים והאחרונים. וחלקו על דבריהם קבל עם, ומאלו פנק לחם זאת, וחתיאו ססיים מונים להתל בחם, וזתו נזה לסרוק עול הגאונים מעל «וארם; אז נקמו חכמי קירואן מרמיג להגיד להם, מה לעמות באתה דברים מתרו הגאונים, ולא הראו מקר לדבריהם?; וברוב חמה תא רמ״ג בתמונת נגד המועלים קטנים, והרים אח מעלות גאוני בבל ער למסים, בי ראה מהמעה'«ריכח לכך, ק ודו ת«א מזח כתה חרמה כמו בימי ענן, גם ירא וחרד מאד לבל י«א על תם נזק גדול לימיבת, וכנראה מן אגרת מכתב לסאם במנת ד*א תמייג הגאק ר׳ אהרן בן יוסף \ *) עיין «דיל בססו־ ו בית חאי*ר (*ר ק״ב) הווואח שנייח, *ונץ כם׳ ריסוס («ד ק**ג), בעער בס״ע לפראג׳ «נח ד (*ד רסיח) והרכבי בסביא לתשובות הגאונים (*ד יריד). *) ברפוס: הש«אי, ססשא; הרכב• יתקן □שש* אבל ה««א הוא הנוסח חנכון. וכן אסר רש״ג להלן! אין לחו* וכר, וכונתו בי לא יפחת שועלים הקטנים, מנגוע בכבוד חגאוניס. •) סלת 1כר. תשובת; תוספת• פה ע״ם חענין ונשסטו לריב. *) פסוק הוא בתה לים (כ*ה ה׳) וגס הוא נשתבש כדפוס. •) ר״ל, וכסח עני נים •קרים גפעאו א*לו, אשר אין להם «יעיר. חקרם jn 9