Haḳedem · 1909-09-01 · 3/4 (September-Dezember 1909) · p. [Seite]

■r חד כהנא 122 וכאער נודע לר׳ יוסף בן ברכיה. כי רחיג כתב לחרב סקירואן, הזקן מריק ר׳ יעקב ניע בר נסים* *). וטיח* לי העם,%ואםרםי מיודעי ההיר גו זסעסרו בטהרה. יחיה אהוב לפעלה, בקע הוא סרדדג לבאר לו הידיעה זז על העם סח הוא?, ידיעת «יחסו וחבור האותיות, או יע ידיעה אחרת?; ורח־ג העיב לו לאפר: כל רבותינו ואבותינו אוסרים להזכיר עם חספורע בבבל. וכעסזכירץ אץ אוסרים אלא אתגי־ח’). ט סועתק הוא בקריאתו והגיונו ומסור מאחד לאתר, ואין אוסרים אותו אלא כקרועח ובעת ערה. ולא ככל עת ועגץ, בהא אסרו, והעם האחר הגדול עהואכעכעיס ועתיםאותיות, הוא לקוחסעלעחסקראות עכתורול). ואץ אותיותיו יחעוח; ועם בן yo אותיות. אדם עאוחימזיו יחעות אינו noo* בהגיונו וקריאתו כקבלה'), יע אוסרים בראעו אבגיודץ0‘) רע אומרים כראעו אביגתיץ, ובסופו יע אוסרים עקחנייח, ואץ סוטה. וגם חליפין אחרים יע מ"), וכן העיב רחיג כפי הנראה לקאבם, כאער נעאל בדבר ארבעה נכנסו לפרדס"), ואסר בזח*ל: כי חרבה סן חכמים חיו סבורים, ט סי עהוא חגץ בכסה סרוח זכורות ומבוארות**), כעסבקע לעפות במרכבה ולהזניץ בהעלות על מלאכי מרום, יע לו דרכים לעעוח, עיעב בתענית יסים ידועים, ומניח ראעו בץ ברכיו ולווזע לארץ4‘). עיחח וחעבועת חרבה עהן מפורעות**), ובכן סזרץ בפגיסים ובחדרים, כסו עחוא רואה בעיניו היכלות עבעח, חנופה כאילו הוא נכנס סחיכל להיכל. וחאח סח עיע ט. רע עתי מעניות עחתגאים עונץ אותן בדבר זח, ונקראות היכלות רבתי והיכלות •) עיין אב אי קירואן לפאו׳(ורד ל׳,»). י) בפנים הספר טעם וקנים (ורו נ״ו) נאסר: אין אוסרים אלא אוני; אבל בראא ה0םר תחוא אסו חטגיח חוב כוסולי, כי בכ״י חיוז כתוב: אין אוסרים אלא אתגי״ח, וחגחחי אדני, כבלי דעת בחבטת וזעמות, ואם כאלת• ח׳ יסלח לי עכ״ר; ובאמת טעח כרסולי סאר בחנת תואוו. •) חם: ויסע, ויבא, ויט (אטות ט*ו י*ט), אי׳■ לכל אחד סתם דב אותיות, עיין חראב״ע בפירואו חקוור על אסות (ג׳ י״ג) וכן אם בפירואו חגרול על אטות, ד*. •) כטעם וקנים (עד נ״ו) נדפס אם בטעוח, ותקנתי ע׳׳פ חנוסח סר״י ברורלוני בטירואו על ספר תנירח (עד קכ״ח). י") ר*ת: אנח, בנח, גדלת, •מינך, תתיר, «רווח, כתפלת חואת יא ט״ב טלות, וגתיחסח לד׳ נחוניא כן תקנח. u) אקוז״ית, ר«ת: אועתינו, קכל, ואטע וכו׳; ועיין דברי נדבת• בטו״ג (ח״אט׳ט״ב). יי) חגינח (י*ר דב) ובעין יעקב אס ועיין תאוכיח חגאוגים ליק(סי׳ ע״ט) ואוח״ח כמעדות לחאוכות חג, (עד ל״ד) ורודת אטד פח בסון! תאו בתו: ואחת מחמד עיני« אאד אתח אוטו לבוא לחדרי חלכח, יביאך חטלך חדריו וכו׳, וככח אטד בסו^ תא■ בתו לד׳ אברחם בר׳ מאח נאסע טקאבס: ואתת יקירנו וכר, יביאך חטלך חדריו, ודגלו עליך אחבח, תעיץ כסלך ביפיו בכסאו ובחיכלו, ' תכנס לפרד סו כאלום ואל תפגע וכו׳, עיין תאונות חגאונים לחובב• (עד קע״ב), וסבא ן נדאח כ• חאאלח כובד אדכעח נכנסו לפרדס, נאאלח סד׳ אברח«) בו׳ סאוו טעיר קאבם. בונת רח״ג כי ובורות ומבוארות בס׳ חיכלות רבתי, כטו אחוביר ועתו טיד. “) כי ע״י אראאו בין ברכיו חוא לוחא לארץ תאירים. •י) בינתו על חאירות וחחאבחוח איא בספר חיכלות רבתי, בנע: תחחדר תתרומם ובו׳ (פ׳ ר) אתח חוא פועל גבורות (פ׳ כ״ו) חאדרת וחאטונח לחי עולטים (אם כ״ו) וברוסח, עיין בס׳ חיבלות רבתי, חגר פס בבית חסדרא ליעללינעק חרר אלי אי (עד פ״ג) נדפס ע״פ כ״י יאן גואן סאגת nn תח״ב.